Kommentar zu Tehillim 99:4

ועז מלך. מוסב על מקרא העליון:

ועז מלך. אז יראה עוזו ושהוא מלך על הכל, ואז יכירו כי אתה אוהב המשפט וכי אתה כוננת כל במשרים ואתה הוא שעשית שמשפט ביעקב בהגלותך אותם בין העמים, ואתה הוא שעשית הצדקה ביעקב בהוציאך אותם מהגלות. ויש מפרשים הפסוק על משפטי התורה שנתן ליעקב כי כולם מישרים ואז יודו בם כל העמים:

ועז מלך וכו' הנה כתבנו כי על שני דברים יתחמץ לב העמים א' על אמור ה' מלך כי אין בו שינוי ואיך נאמר שמלך שיורה שהיה זמן משולל מלכות והוא שינוי ומה גם כי מאליו הוא היוצר הוא הבורא הוא הכל ומה יתחדש לו במלכו והשני הוא איך נאמר שהוא יושב הכרובים והנה על זאת השנית דסליק מניה כבר דבר ויישב הענין עתה בא למאי דפתח ביה ואמר ועז מלך משפט אהב כו' והוא לומר כי הן אמת כי לא יבצר מהיותו יתברך מאליו מולך בעולם אך הנה דרכו להתנהג בחסידות וגם כי יעשה משפט יצרפנה עם צדקה ויש זמן שלא יהיה רק משפט לבדו שהוא לעתיד בקום למשפט אלהים כי יבא לשפוט את הארץ. והנה ידוע כי תואר מלך הלא יאמר על מציאות משפט לבדו כי זה הוא עוז המתואר לכל מלך ועל כן על העתיד שיהיה משפט לבדו נתאר אותו בתואר מלך לומר על הזמן ההוא ה' מלך משא"כ עתה כי מתנהג בחסד ובצדקה עם המשפט עם שלא יבצר כי מלכותו עולם ועד וזה מאמר הכתוב ועוז מלך כו' לומר הנה עוז המתואר למלך שעליו יקרא מלך הוא היותו משפט אהב שהוא משפט לבדו כלומר ועל כן על זמן המיוחד למשפט נקרא מלך אליו יתברך לומר ה' מלך על העתיד משא"כ עד כה כי הנה אתה כוננת מישרים להתנהג בחסידות הנקרא מישרים כד"א ועשית הישר ואמרו רז"ל זו לפנים משורת הדין וכן בכל הימים אשר תעשה לנו משפט הוא משותף עם צדקה כי משפט וצדקה ביעקב אתה עשית ע"כ לא תארנו תואר מלך על מה שעד כה כ"א לעתיד לומר ה' מלך כמדובר:

ועז, כוננת מישרים. שכננת עז מלך על המישרים

ועז - עז וכבוד הוא למלך שהוא אוהב משפט.

ועוז מלך. העוז הוא למלך אשר אוהב המשפט:

אתה כוננת. בלא ה"א בסוף תיבה:

ועז מלך משפט אהב וכו'. אפשר דהכונה ועז מלך תוקף ועיקר המלך הוא משפט אהב דבזה יש יחוד קב"ה ושכינתיה ת"ת ומלכות כי המלך נאחז בשב"ח מלכות אוהב משפט הרומז לת"ת ועי"ז אתה כוננת משרים פנים בפנים והמשכת החסדים בסוד אתה כהן ואח"ז משפט ת"ת וצדקה מלכות ביעקב בעבור יעקב החקוק בכסא אתה עשית ליחדם. א"נ אפשר במ"ש לא משכחת צורבא מרבנן דמורה אלא משבט לוי ויששכר וכתבו המפרשים דהמלך אפילו משאר שבטים מכוין אל האמת ועוד כתבו דמי שהוא עניו מכוין אל האמת ועוד כתבו דמי שעוסק בתורה וג"ח מכוין אל האמת זה תורף הדברים בקצור ולכל האמור יש להם ראיות מהש"ס. וז"ש ועז מלך דבהיותו מלך משפט אהב יש לו סגולה לכוין אל האמת וזהו עז מלך תוקפו ועיקרו. גם אתה כוננת לענוים שיכוונו אל האמת וזהו משרים שהם ענוים כמ"ש סוף פרק כיסוי הדם. ועוד משפט וצדקה מי שעוסק בתורה וג"ח אתה עשית שיכוונו אל האמת ולפנים פירשתי בעניותי בסגנון אחר בס"ד:

ועז, (מדרגה ב) בעת שכוננת עז מלך אשר משפט אהב על המישרים בעת שאינך רם על העמים בלתי משגיח, רק אתה דומה כשופט המנהיג הכל במשפט ע"פ הדין, ודומה כמלך האוהב משפט, שכנן עזו על המישרים שיתנהג הכל לפי חקות היושר, עד שהמערכה שהוא כסא ה' מכוננת על המישרים לפעול כפי היושר והצדק, כפי שכנן אותה המלך העליון האוהב משפט, זה יהיה בהנהגת העכו"ם שיתנהגו עפ"י המערכה, שבכ"ז יהיה הנהגת המערכה כפי הגמול והעונש, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית אולם ביעקב יהיה הנהגה אחרת מעולה ממנו, כי הם לא יתנהגו באמצעות המערכה רק אתה בעצמך עשית בו משפט וצדקה המשפט הוא מה שיתן כפי הגמול, והצדקה הוא מה שיתן כפי הצדקה העליונה שהיא תתן בחסד מצד צדקת אלהים יותר מן הראוי כפי המעשה, ובעת שיתנהג עם כלל העולם במישרים יתנהג עם יעקב במדרגה יותר גדולה שהיא הנהגה מורכבת ממשפט וצדקה, והיא הנהגה נסיית פלאיית לפי הגמול הפרטי שהוא המשפט, ולפי חסד אלהים באהבה מיוחדת שהיא הצדקה שיעשה להם נסים נסתרים, אז רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו, שהגם שעתה מדבר עדיין מעת שאין ה' שוכן בארץ להנהיג הנהגה מיוחדת מאתו לבדו, רק יצוייר כאלו השמים כסאו, כי גם הנסים הם נסתרים ויורדים דרך השמים והטבע, בכ"ז הדום רגליו הוא בארץ, דהיינו סוף השגחתו הוא בארץ דרך השמים, ויערך הנהגת הכסא וישיבתו עליה שהיא הנהגת המערכת לפי הדום רגליו והצורך בארץ כפי מעשה וצורך התחתונים, ובזה תשתחוו להדום רגליו, שעכ"פ סוף מסובביו בארץ הם כפי השגחה הפרטיית, ושם הוא קדוש ונבדל ומנהיג כפי ההשגחה והפלא, שזה גדר הקדושה, (ואמר קדוש הוא בנסתר כי במדרגה זו עדיין קדושתו מעוטף ומכוסה במסך הטבע):

אתה כוננת מישרים. פשרה ושימת שלום בין אנשים כוננת באמרך (שמות כ״ג:ד׳) כי תראה חמור שונאך רובץ וגו', כי תפגע שור אויבך ומי הוא שיראה את שונאו גומל לו חסד שלא ידבנו לבו לחבקו ולנשקו, תנחומא:

משפט וצדקה. עי' ישעיה נ''ט י''ז מש''ש :

וטעם אתה לבדך – או מאתך התחלה.

מישרים. התורה שהוא מישרים אתה כוננת:

וטעם מישרים – הם משפטי התורה וצדקתיה שנתנה על ידי שלוחיו והם - משה - בכהניו מלת כהן בכל המקרא משרת כהני ה' משרתי אלהינו, וכהנו לי, על כן אם אהרן היה הכהן הראש משה כהן הכהנים, כי הוא שרת שבעת ימי המלואים והזכיר שמואל שהוא ממשפחותם בקריאתו אל השם, וענהו ככתוב: אקרא אל ה' וענהו מיד.

משפט וצדקה. משפטי התורה ודבריה המצודקים הנתונים ביעקב מעשה ידיך המה: