Kommentar zu Tehillim 99:5

רוממו. יאמר כנגד כל ישראל וכנגד כל העמים רוממו ה' אלהינו בפיכם:

רוממו ה' כו' אחרי דברו נגד העמים אשר יאמרו למזמה באמרם כי רם ה' ועל השמים כבודו ולא בארץ אמר עתה לישראל אתם המאמינים כי לא ימנעהו יתברך הגשם של העולם הזה מלהשרות בו אל יעלה על רוחכם להרהר סלוקו מלמעלה כשהוא למטה או לחשוב שנוי חלילה מהבחינה אשר למטה מאשר ישנה למעלה כי הנה רוממו ה' אלהינו לומר הודו והאמינו כי רם הוא יתברך על השמים אך לא שבהיותו רם למעלה יעדר מלמטה חלילה כ"א והשתחוו להדם רגליו בבית המקדש הנקרא הדום רגליו כי קדוש הוא מה שלמעלה ומה שמתפשט למטה הכל קדוש יאמר לו וזהו קדוש הוא כי כאחת הוא למעלה ולמטה והכל בבחינת קדוש ורוחני עד אין קץ:

להדום. הוא שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי היושב כמו הדום לרגליך (לקמן קי):

להדום רגליו. הוא בה״‎מ ואחז במשל כאלו ממכון שבתו השמים יוריד רגליו לנוח בבה״‎מ:

והשתחוו להדום רגליו. שהוא בית המקדש כי הוא קדוש ושמו קדוש, כי תראו הנביאים הראשונים שהיו קדושים בהשתחוותם והתפללם לפניו היה עונה אותם ה':

קדוש הוא. כי הוא קדוש וחלה הקדושה בהדום רגליו: