Halakhah zu Tehillim 16:5
יְֽהוָ֗ה מְנָת־חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי׃
Der Herr ist meine Gabe und mein Kelch, du wirfst für mich das Loos.
מחזור ויטרי
של.
עלינו לשבח. עלינו ליתן שבח ותהילה. לאדון הכל. להק' שנתן את התורה שנ' בו אדון הכל. כד"א הנה ארון הברית אדון כל הארץ (יהושע ג). ולתת תהילה ליוצר בראשית בשביל ישר' שנ' בהן קדש ישר' לי"י ראשית תבואתה (ירמיה ב). שלא עשאנו כגויי הארצות. ולא שמנו במשפחות האדמה. כד"א והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה בגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן (יחזקאל כ). שלא שם חלקנו וגורלינו ככל המונם. כד"א ופן תשא עיניך השמימה. וגו'. אשר חלק י"י אלהיך אתם לכל העמים וגו' (דברים ד). וכת' בל אסיך נסכיהם מדם. ובל אשא את שמותם על שפתי. ובת' בתריה י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומך גורלי (תהלים טז). [בגליון הכתב יד נכתב: (א) נמחק בכונה.] כד"א ומתפללים לאל לא יושיע. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ. כד"א אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים (ישעיה מח). ומושב יקרו. שבמקום מרום כסא שם הולכת לפניו תפילתינו. כד"א כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו (ירמיה יז). והוא אלהינו ואין עוד אחר. כד"א י"י אלהינו י"י אחד (דברים י): על כן נקוה לך י"י אלהינו. כד"א קוה קויתי(אל) י"י ויט אלי וישמע שועתי (תהלים מ). לראות מהרה בתפארת עוזך. כמו שכתוב כי עין בעין יראו בשוב י"י (את) ציון (ישעיה נב). להעביר גילולים מן הארץ. מחשבות לבם הרע. כד"א גילולי לבכם. והאלילים ע"ז. כרות יכרתון. כד"א ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו (ישעיה ב). וכת' (וגם) ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ (זכריה יג) לתקן עולם במלכות שדי. במלכות מי שאמ' לעולם דיי. וכן הוא אומ' וארא אל אברהם וגו'. באל שדי (שמות ו). שהיה מרחיב בתחילה עד מאד. עד שאמר לו הק' דיי. ובל בני בשר יקראו לשמך. וזה שאמ' הכת' כל אשר יקרא בשם י"י ימלט (יואל ג). אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם י"י (צפניה ג). יכירו וידעו כל יושבי תבל. שאתה אלהים אמת: לא הביט און ביעקב. כנגד להעביר גילולים מן הארץ. וכת' והסרתי את לב האבן מבשרכם. ורוח חדשה אתן בקרבכם (יחזקאל לו). כי לי"י המלוכה. כנגד ואנו כורעים ומשתחוים. שאו שערים. כנגד לתקן עולם. כלומ' שאו שערים ראשיכם הרבה שמלך הכבוד בא לכאן. שלו אין מספיקין שמים. כד"א הנה השמים ושמי שמים לא יכלכלוך (מלכים א ח). וזהו שאמ' למעלה שדי. שדיי. שהיה מצמצם שכינתו על הכפרת. בין הכרובים טפח: שפוסקין כתובין כאן ג' מדברי תורה וג' מדברי נביאים וג' מדברי כתובים. כנגד ט' תקיעת שבראש השנה. ועוד פסוק אחר מן החומש יותר. ובו יש י' פסוקים כנגד ל' שברים. ותקיעות קשר"ק קש"ק קר"ק. קש"ק ג' פעמים שהרי יש כאן בין שברים לתקיעות י"ב. וקר"ק ג' פעמים הרי ט'. וקש"ק ג' פעמים הרי כאן י"ח. בין קש"ק וקר"ק וקשר"ק י"ב. הרי ל' תקיעות. ושברים: קשר"ק: מצאתי בסדר ישן:
עלינו לשבח. עלינו ליתן שבח ותהילה. לאדון הכל. להק' שנתן את התורה שנ' בו אדון הכל. כד"א הנה ארון הברית אדון כל הארץ (יהושע ג). ולתת תהילה ליוצר בראשית בשביל ישר' שנ' בהן קדש ישר' לי"י ראשית תבואתה (ירמיה ב). שלא עשאנו כגויי הארצות. ולא שמנו במשפחות האדמה. כד"א והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה בגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן (יחזקאל כ). שלא שם חלקנו וגורלינו ככל המונם. כד"א ופן תשא עיניך השמימה. וגו'. אשר חלק י"י אלהיך אתם לכל העמים וגו' (דברים ד). וכת' בל אסיך נסכיהם מדם. ובל אשא את שמותם על שפתי. ובת' בתריה י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומך גורלי (תהלים טז). [בגליון הכתב יד נכתב: (א) נמחק בכונה.] כד"א ומתפללים לאל לא יושיע. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ. כד"א אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים (ישעיה מח). ומושב יקרו. שבמקום מרום כסא שם הולכת לפניו תפילתינו. כד"א כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו (ירמיה יז). והוא אלהינו ואין עוד אחר. כד"א י"י אלהינו י"י אחד (דברים י): על כן נקוה לך י"י אלהינו. כד"א קוה קויתי(אל) י"י ויט אלי וישמע שועתי (תהלים מ). לראות מהרה בתפארת עוזך. כמו שכתוב כי עין בעין יראו בשוב י"י (את) ציון (ישעיה נב). להעביר גילולים מן הארץ. מחשבות לבם הרע. כד"א גילולי לבכם. והאלילים ע"ז. כרות יכרתון. כד"א ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו (ישעיה ב). וכת' (וגם) ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ (זכריה יג) לתקן עולם במלכות שדי. במלכות מי שאמ' לעולם דיי. וכן הוא אומ' וארא אל אברהם וגו'. באל שדי (שמות ו). שהיה מרחיב בתחילה עד מאד. עד שאמר לו הק' דיי. ובל בני בשר יקראו לשמך. וזה שאמ' הכת' כל אשר יקרא בשם י"י ימלט (יואל ג). אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם י"י (צפניה ג). יכירו וידעו כל יושבי תבל. שאתה אלהים אמת: לא הביט און ביעקב. כנגד להעביר גילולים מן הארץ. וכת' והסרתי את לב האבן מבשרכם. ורוח חדשה אתן בקרבכם (יחזקאל לו). כי לי"י המלוכה. כנגד ואנו כורעים ומשתחוים. שאו שערים. כנגד לתקן עולם. כלומ' שאו שערים ראשיכם הרבה שמלך הכבוד בא לכאן. שלו אין מספיקין שמים. כד"א הנה השמים ושמי שמים לא יכלכלוך (מלכים א ח). וזהו שאמ' למעלה שדי. שדיי. שהיה מצמצם שכינתו על הכפרת. בין הכרובים טפח: שפוסקין כתובין כאן ג' מדברי תורה וג' מדברי נביאים וג' מדברי כתובים. כנגד ט' תקיעת שבראש השנה. ועוד פסוק אחר מן החומש יותר. ובו יש י' פסוקים כנגד ל' שברים. ותקיעות קשר"ק קש"ק קר"ק. קש"ק ג' פעמים שהרי יש כאן בין שברים לתקיעות י"ב. וקר"ק ג' פעמים הרי ט'. וקש"ק ג' פעמים הרי כאן י"ח. בין קש"ק וקר"ק וקשר"ק י"ב. הרי ל' תקיעות. ושברים: קשר"ק: מצאתי בסדר ישן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר החינוך
ונוהגת מצוה זו בארץ ישראל בזמן שישראל שם, בין בלוים בין בישראלים, בזכרים ונקבות, שהכל חיבים שלא לשנות שלשה מקומות האמורים לעולם העיר, והמגרש, ומקום השדות והכרמים. ומן הדומה, כי כל מי ששינה בהן בעדים והתראה חיב מלקות, ולא ידעתי שעור לשינוי זה כמה יהיה ויתחיב עליו, חכם בני ודעהו. וכתב הרמב''ם זכרונו לברכה (שמיטה ויובל יג יב, יג) על מצוה זו, למה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתם עם אחיו? מפני שהבדל לעבד השם יתברך ולשרתו ולהורות דרכיו הישרים, ולפיכך הבדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא חיל יי, שנאמר ברך יי חילו וגו', והוא, ברוך הוא, זכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך וגו'. ולא שבט לוי בלבד בכלל זה, אלא כל איש ואיש מבאי העולם, אשר נדבה רוחו להבדל ולעמד לפני יי לעבדו לדעת דרכיו הישרים והצדיקים וללמדם לאחרים, פורק מעל צוארו על חשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, והרי זה נתקדש להיות קדש קדשים ויהיה יי נחלתו לעולמי עולמים, ויזכה בעולם הזה בדבר המספיק לו כמו שזכה שבט לוי, וכן דוד הוא אומר (תהלים טז, ה) ''יי מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי''.
Ask RabbiBookmarkShareCopy