Hebräische Bibel
Hebräische Bibel

Halakhah zu Tehillim 20:2

יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃

Möge dich der Herr am Tage der Not erhören, dich kräftigen der Name des Gottes Jakobs.

שלחן של ארבע

תכף לנטילת ידים ברכה. כלו' מי שנטל ידיו במים אחרונים יש לו לברך ברכת המזון מיד וכן תמצא בירושלמי. אמר ר' זירא בשם ר' אבא שלש תכיפות הן. תכף לנטילת ידים ברכה תכף לגאולה תפלה תכף לסמיכה שחיטה, תכף לגאולה תפלה שנא' (תהלים יט) ה' צורי וגואלי וסמיך ליה (שם כ) יענך ה' ביום צרה. תכף לסמיכה שחיטה שנאמר (ויקרא א) וסמך ושחט. תכף לנטילת ידים ברכה שנאמר (תהילים קל״ד:ב׳) שאו ידיכם קדש וברכו את ה', אמר ר' יוסי בר' אבין כל מי שהוא תוכף גאולה לתפלה אין השטן מקטרגו כל אותו היום, וכל מי שהוא סומך לנטילת ידים ברכה אין השטן מקטרגו באותה סעודה, וככה מי שהוא סומך סמיכה לשחיטה אין פסול נוגע באותו קרבן ע"כ בירושלמי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שולחן ערוך, אורח חיים

דין סמיכת גאולה לתפלה. ובו ג סעיפים:
צריך לסמוך גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפי' באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק חוץ מה' שפתי תפתח: הגה וי"א שמותר לענות אמן על גאל ישראל וכן נוהגין (טור) וי"א הא דצריך לסמוך גאולה לתפלה היינו דוקא בחול או ביו"ט אבל בשבת א"צ (פי' דטעמא דבעינן למסמך גאולה לתפלה משום דכתיב יענך ה' ביום צרה וסמיך ליה יהיו לרצון אמרי פי ושבת לאו זמן צרה ולענ"ד נראה דמה שאין כן ביו"ט הוא משום שהם ימי הדין כדתנן במשנה ב' פ"ק דר"ה בפסח על התבואה וכו') (הגהות אשיר"י פ"ק דברכות וכל בו הלכות שבת ומהרי"ל הל' י"ט) וטוב להחמיר אם לא במקום שצריך לכך (טור):
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר חסידים

אמר זקן אחד עתה בשיבתי היה לי לחשוב בכל יום ענין עולם הבא ומיום הדין גם מן גיהנם אלא שדאגותי מטרידים אותי ומטרפים את לבי על מזונותי ולזווג את זרעי ושאר דברים הרבה אמר ליה החכם וכשאתה כל היום וכל הלילה דואג כלם מועילות טירדות לבך ודאגותיך. אמר הזקן על זה אני מצטער שכל היום אני חושב על דאגותי ועל תקנתי ואני זקן ויש לי ילדים וילדות קטנות וחושב כשאמות מה תהא עליהם א"ל החכם תעסוק בתורה כשיש לך פנאי ותשפוך נפשך ושיחך לפני ה'. והקדוש ברוך הוא יחשוב לתקנתך וכתיב (תהלים מ יח) ה' יחשוב לי. ואומר קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך עד תעתיר אליו וישמעך וכתיב (תהלים יט ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש ואח"כ כתיב (תהלים כ ב) יענך ה' ביום צרה וכתיב (תהלים כ ו) ימלא ה' כל משאלותיך וכתיב (תהלים עא ט) אל תשליכני לעת זקנה וכתיב (ישעיהו מו ד) ועד זקנה אני הוא. אדם שצריכים לו רבים אין רשאי לסגף עצמו אם רבים לומדי' לפניו או מליץ למלך ולשרים ולשופטים וכיוצא בהם כי אם לא יוכל לדבר אז אחרים מפסידים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Vorheriger VersGanzes KapitelNächster Vers