Midrasch zu Tehillim 15:2

הולך תמים ופועל צדק. הולך תמים זה הקב"ה שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו. ופועל צדק זה הקב"ה שנאמר (תהלים יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב. ודובר אמת זה הקב"ה שנאמר (ירמיה י י) וה' אלקים אמת. לא עשה לרעהו רעה זה הקב"ה שלא עשה רעה לישראל בשעת העגל. דכתיב (שמות לב יד) וינחם ה' על הרעה. וחרפה לא נשא על קרובו זה הקב"ה שנאמר (תהלים קמח יד) לבני ישראל עם קרובו. כדאיצטריך להון בשטים. נבזה בעיניו נמאס זה הקב"ה שמאס במלכות שאול. שנאמר (שמואל-א טז א) ואני מאסתיו ממלוך על ישראל. ואת יראי ה' יכבד זה הקב"ה. א"ר (סימן) [סימון] (במדבר יב טו) והעם לא נסע עד האסף מרים. מלמד שנתעכב לה עמוד הענן. נשבע להרע ולא ימיר זה הקב"ה שנאמר (שם יד כא) ואולם חי אני וימלא כבוד ה'. ואומר (שמואל-א ג יד) ולכן נשבעתי לבית עלי. אם להרע לא ימיר שבועתו לטובה על אחת כמה וכמה. ר' אבין אמר נשבע להרע זה הוא שמחסר את הכיס שלו להצר לנפשו לעשות מצוה. ורבנן אמרי זה הוא שמשביע יצרו שלא לעבור עבירה. כספו לא נתן בנשך זה הקב"ה שלא נתן את התורה בדמים. שנאמר (ישעיה נה א) בלא כסף ובלא מחיר. ושוחד על נקי לא לקח. שאם מתכנשין כל אומות העכו"ם ונותנין ממונם בדבר אחד מן התורה אינן יכולין. וכן הוא אומר (שיר השירים ח ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. אלו העכו"ם שנאמר (ישעיה יז יב) הוי המון עמים רבים. לכבות את האהבה אהבה שאהב הקב"ה את ישראל. ונהרות לא ישטפוה אלו העכו"ם. ר' עזריה בשם רבי יהודה אומר לעתיד לבוא באין כל האומות לקטרג את ישראל ואומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה. אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות. אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים. מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אין יורדין. וכי משוא פנים יש לפניך. אומר להן (שיר השירים ח ז) אם יתן איש את כל הון ביתו. אם תתנו כל ממונכם בדבר אחד מן התורה אינו מתכפר לכם. מה כתיב בתריה (שם ח) אחות לנו קטנה. מה הקטן הזה כל מה שהוא עושה אין מניחין בידו. כך כל מה שישראל מתלכלכין בעבירות כל ימות השנה יום הכפורים בא ומתכפר להם שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם:

דבר אחר הולך תמים. זה אברהם שנאמר (בראשית יז א) התהלך לפני והיה תמים. ופועל צדק. זה יצחק שהיתה פעולתו בצדק ומסר נפשו למיתה. ודובר אמת. זה יעקב שנאמר (מיכה ז כ) תתן אמת ליעקב. לא רגל על לשונו. זה בנימין שהיה יודע במכירתו של יוסף ולא גילה לאביו. לא עשה לרעהו רעה. זה יוסף שהיה יכול לעשות לאחיו רעה ולא עשה. וחרפה לא נשא על קרובו. זה פנחס שהיה משבטו של לוי וזמרי משבט שמעון. וכיון שראה אותו מעשה עמד עליו והרגו. נבזה בעיניו נמאס. זה משה שמאס בביזת מצרים. לפי שכל ישראל עסוקין בביזה והוא היה עוסק בעצמות יוסף. ואת יראי ה' יכבד. זה דוד שנאמר (שמואל-א ל כו) ויבוא דוד אל ציקלג וגו' הנה לכם ברכה. דבר אחר נבזה בעיניו נמאס. זה חזקיה מלך יהודה שגירר עצמות אביו על מטה של חבלים. ואת יראי ה' יכבד. זה יהושפט מלך יהודה שבשעה שראה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקוראו רבי רבי מורי מורי. נשבע להרע. זה בועז שנשבע ליצרו (רות ג יג) חי ה' שכבי עד הבקר. דבר אחר זה אלישע בן שפט שנאמר (מלכים-ב ה טז) חי ה' אשר עמדתי לפניו אם אקח. דבר אחר זה אליהו שנאמר (מלכים-א יז א) חי ה' וגו' אם יהיה השנים האלה טל ומטר. כספו לא נתן בנשך. זה עובדיה שהחביא את הנביאים במערה והיה לווה ומאכילן. דבר אחר כספו לא נתן בנשך. זה שמאי והלל שלא למדו תורה בדמים. ושחד על נקי. זה שמואל שנאמר (שמואל-א יב ג) הנני ענו בי. עושה אלה לא ימוט. א"ר שמואל הימוט הזה איני יודע מהו. עד שבא שלמה ופירש (משלי כד יא) ומטים להרג אם תחשוך. וכשהיה רבן גמליאל קורא המקרא הזה היה בוכה. אמר מי יוכל לעשות כל אלה. וכשהיה רבי עקיבא קורא בפסוקים הללו ואחרים שביחזקאל (יחזקאל יח ו) אל ההרים לא אכל. היה משחק. אמר לו רבן גמליאל מפני מה אתה משחק ואני בוכה. אמר לו ראה מה כתיב בשרצים (ויקרא יא לא) אלה הטמאים לכם בכל השרץ. יכול אם לא נגע בכל אלה לא יהא טמא. אלא אפילו באחת מהן. בהרת מטמאה כגריס ותחלת ברייתה בכעדשה. וכתיב בסוף הטמאות (שם יח כד) אל תטמאו בכל אלה. יכול אינו מטמא אלא בכולן והרי אם נגע בכעדשה מטמא. ואיזה מדה מרובה הוי אומר מדה טובה מרובה על מדת פורענות חמש בכפלים. מה אם מי שהוא נגע באחד מהן אפילו כעדשה מטמא כאילו נוגע בכולן. מדה טובה לא יהא בדין שאם עשה אחת כאילו עושה כל המצוות כולן. הוי אומר כשם שאלה שכתוב בשרצים כאילו נוגע בכולן. כך עושה אלה לא ימוט לעולם. אם עשה אחת מהן כאילו קיים את כולן. אמר לו רבן גמליאל נחמתני עקיבא נחמתני:

למנצח אל תשחת. האמנם אלם צדק. אמר שלמה (משלי כא ח) הפכפך דרך איש וזר. הפכפכים הם הרשעים ואינם עומדים בדבורם אומרים ומבטלים. כך היה שאול הפכפך. אמש אמר לדוד (שמואל-א כד יז) צדיק אתה ממני. אני עשיתיך צדיק שיצאתי לבקש את נפשך ואילו מצאתיך הרגתיך. ואני נפלתי בידך ולא הרגתני. הוי צדיק ממני. וכן הוא אומר (משלי יב כו) יתר מרעהו צדיק. מרעהו זה שאול. שנאמר (שמואל-א כח יז) לרעך לדוד. צדיק זה דוד שאמר לו לשאול (שמואל-א כד כא-כב) ועתה השבעה לי. וישבע דוד לשאול. כיון שהלך שאול אמרו לו גבוריו לשאול וכי בשביל שלא הרגך דוד במערה נעשה צדיק. כי יודע היה שאם היה שולח בך יד היינו נכנסין ומוציאין אותו משם ומחתכין אותו אבר אבר ונתיירא. מיד שמע וקיבל מהם ורדף אחריו. מיד (שם כו ב) ויקם וילך אל מדבר זיף. (שם ז) ויבא דוד ואבישי לילה ושאול שוכב ישן במעגל. הוא שוכב הוא ישן אלא שניתן להם תרדמה. וכן הוא אומר (שם יב) כי תרדמת ה' נפלה עליהם. הוי שוכב ישן. (שם ח-ט) ויאמר אבישי אל דוד סגר אלקים את אויבך. ויאמר אל תשחיתהו. הוי למנצח אל תשחת. (שם י) ויאמר דוד חי ה' כי ה' יגפנו. ולמה שני פעמים ה' אלא אמר לו חי ה' אל תהרגהו ואם תהרגהו חי ה' אני אהרוג אותך. דבר אחר נשבע על יצר הרע וגער בו. (שם יב) ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים. (שם יד) ויקרא דוד אל העם וגו' הלא תענה אבנר. אמר לו מה יש לך לענות. הרי אמרת על דבר המערה אילו היה עושה לך מאומה היינו נכנסין לשם ומחתכין אותו אבר אבר. או אימר בסירה הועדה. בחנית וצפחת מה יש לענות. הלא תענה אבנר. לא היה לו מה לענות נעשה אלם. לכך אמר להם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו. אמר להן בצדק רדפתם אחרי שאמרה תורה (דברים טז כ) צדק צדק תרדוף. או צדק שפטתם שכן כתיב (ויקרא יט טו) בצדק תשפוט עמיתך. יפה עשיתם כך עושים מישרים תשפטו בני אדם. לכך אלם צדק תדברון. אף בלב עולות תפעלון. זרו רשעים מרחם. מרחם זריתם. תעו מבטן. מבטן הצדיקים. אמר להם הלב הזה אינו נברא אלא לאמת. שנאמר (תהלים טו ב) ודובר אמת בלבבו. ואתם לא כך הייתם אלא אף בלב עולות תפעלון. ורוח הקודש אומר על ידי ירמיה (ירמיה א ה) טרם אצרך בבטן ידעתיך. וכן ישעיה אומר (ישעיה מט א) ה' מבטן קראני. ומרחם הרשעים ניכרים. וכן אתה מוצא בעשו הרשע עד דהוה במעי דאימיה הוה מגיח עם אחיו. שכן הוא אומר (בראשית כה כב) ויתרוצצו הבנים בקרבה. שהיה מרצץ עם אחיו במעי אמו. אמר אף אתם מרחם זריתם. זרו רשעים מרחם. למה חמת למו כדמות חמת נחש. אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחוכם. אמר להם אין אתם יודעים מה עשה הקדוש ברוך הוא לנחש שיבר את שיניו ועכשיו אוכל עפר. כך הקדוש ברוך הוא עושה לכם (הרוס) [הרס] שנימו בפימו. אמר להם הקדוש ברוך הוא אמרתם לשון הרע אתם נופלים לגיהנם ואש אוכלת אתכם. שנאמר כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת. אין אתם רואים שמש לעולם בל חזו שמש. אבל הצדיקים (מלאכי ג כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וכן הוא אומר ישמח צדיק כי חזה נקם: