Hebräische Bibel
Hebräische Bibel

Midrasch zu Tehillim 34:18

צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃

[Die Frommen] schreien und der Herr hört, und aus all ihren Leiden rettet er sie.

מדרש לקח טוב על איכה

פני י"י חלקם. כמו (תהלים לד יח) פני י"י בעושי רע. חלקם כמו אף י"י היא חלקתם ופזרתם בין האומות. לא יוסיף להביטם להשיב עוד שבותם. פני כהנים לא נשאו על שלא מהדרים פני אדוניהם אלא והיה כעם ככהן. וזקנים לא חננו אלו אומות העולם מדה כנגד מדה כשם שישראל פני כהנים לא נשאו כך האויבים וזקנים לא חננו. זקנים כתי' וזקנים קרי כלומ' פני כהנים לא נשאו וזקנים לא חננו אומות העולם אז יבואו שניהם על ישראל שפני כהנים לא נשאו וזקנים של עצמם לא חננו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שמות רבה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לד, יח): צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ, מַהוּ כֵן, אֶלָּא שְׁתֵּי יְרֻשּׁוֹת הִנְחִיל יִצְחָק לִשְׁנֵי בָנָיו, הִנְחִיל לְיַעֲקֹב הַקּוֹל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כז, כב): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וְהִנְחִיל לְעֵשָׂו הַיָּדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, כב): וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. וְעֵשָׂו הָיָה מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יח): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב וגו'. וְיַעֲקֹב מִתְגָּאֶה בִּירֻשָּׁתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו, ז): וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, לֶעָתִיד לָבוֹא שְׁנֵיהֶן נוֹטְלִין שְׂכָרָן, עֵשָׂו נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לד, ה): כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד. וְיַעֲקֹב נוֹטֵל שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג, יא): קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. לְכָךְ כְּתִיב: צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ, לְפִי שֶׁצָּעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתָם, וְאָמַר לְמשֶׁה: מַה תִּצְעַק אֵלָי, כְּבָר שָׁמַעְתִּי צַעֲקָתָם [צעקתך] דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שמות רבה

אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קיב, ה): טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, אֵין בְּרִיָּה שֶׁאֵינָה חַיֶּבֶת לֵאלֹהִים, אֶלָּא שֶׁהוּא חַנּוּן וְרַחוּם וּמוֹחֵל עַל כָּל הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עט, ח): אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשׁוֹנִים, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן דְּיוֹסְטוֹס וּשְׁכָחוֹ, לְאַחַר זְמַן בָּא וְעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לְךָ, אָמַר לוֹ לָמָּה הִזְכַּרְתָּ, חוֹב הָרִאשׁוֹן כְּבָר בָּטֵל הוּא מִלִּבִּי. כָּךְ אֲדוֹן הָעוֹלָם, הַבְּרִיּוֹת חוֹטְאִין לְפָנָיו וְהוּא מִסְתַּכֵּל שֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְהוּא מַנִּיחַ לָהֶם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים בָּאִין לְהַזְכִּיר הַחוֹב שֶׁעָשׂוּ בָּרִאשׁוֹנָה, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם (ישעיה מג, יח): אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת. מִנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁב אָדָם וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ עֲוֹנוֹת הַרְבֵּה הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן זְכֻיּוֹת, דִּכְתִיב (יחזקאל לג, יט): וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה, כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ, לְכָךְ הוּא מַזְהִיר עַל הֶעָנִי (שמות כב, כד): לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה, לֹא תַעֲמִידֶנּוּ עָרוֹם, (שמות כב, כו): וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים לד, יח): צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Vorheriger VersGanzes KapitelNächster Vers