Midrasch zu Tehillim 76:12

טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר. אָמַר רַבִּי מֵאִיר וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כָּל עִקָּר אֶלָּא מֵבִיא כִּבְשָׂתוֹ לָעֲזָרָה וּמַקְדִּישָׁהּ וְשׁוֹחֲטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, כג): וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר, אָמַר רַבִּי הוּנָא מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר וְלֹא שִׁלֵּם וּפָרַשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל וְטָבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם וָמֵת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ שֶׁתָּמוּת אִשְׁתּוֹ, דִּכְתִיב (בראשית מח, ז): וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק כָּל הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם גּוֹרֵם לָבוֹא לִידֵי אַרְבַּע עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע. וְכֻלָּם לְמָדָם מִיַּעֲקֹב, עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, דִּכְתִיב (בראשית לה, ב): הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב (בראשית לד, ה): כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ, שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב (בראשית לד, כה): וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב וגו'. וְלָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִיב (בראשית לא, א): וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. אָמַר רַבִּי מָנָא, כָּל הַנּוֹדֵר וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם גּוֹרֵם מִיתָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, כב): כִּי דָּרשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ, וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן. אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח, ד): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת. וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, לג): וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם.

טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדּוֹר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם (קהלת ה, ד). רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, טוֹב מִשְּׁנֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כָּל עִקָּר, אֶלָּא מֵבִיא אָדָם כִּבְשָׂתוֹ לָעֲזָרָה וְשׁוֹחֲטָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, טוֹב מִשְּׁנֵיהֶם שֶׁנּוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם, שֶׁנֶּאֱמַר: נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם (תהלים עו, יב), שֶׁהוּא נוֹטֵל שָׂכָר עַל הַנֶּדֶר וְעַל הַשִּׁלּוּם.

אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה' (ויקרא כז, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ה, ד): טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדֹּר וְלֹא תְשַׁלֵּם, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר וְטוֹב הַנּוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם. רְאָיָה לְרַבִּי מֵאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עו, יב): נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר, וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כָּל עִקָּר אֶלָּא מֵבִיא כִּבְשָׂתוֹ לָעֲזָרָה וּמַקְדִּישָׁהּ וְשׁוֹחֲטָהּ. (דברים כג, כג): וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, אָמַר רַב הוּנָא מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר וְלֹא שִׁלֵּם אֶת נִדְרוֹ וְהָלַךְ לִפְרשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל וְשָׁקְעָה סְפִינָתוֹ וּמֵת בַּיָּם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כָּל מִי שֶׁנּוֹדֵר וּמַשְׁהֶה אֶת נִדְרוֹ סוֹף שֶׁבָּא לִידֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע, מִמִּי אַתָּה לָמֵד כֻּלְּהוֹן מִיַּעֲקֹב, עַל יְדֵי שֶׁנָּדַר וְשִׁהָה אֶת נִדְרוֹ, בָּא לִידֵי כֻלָּן, עֲבוֹדָה זָרָה מִנַּיִן (בראשית לה, ב): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. גִּלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן, מִדִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִּינָה. שְׁפִיכוּת דָּמִים מִנַּיִּן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, כה): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. לָשׁוֹן הָרָע מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, א): וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּל מִי שֶׁנּוֹדֵר וּמַשְּׁהֶה נִדְרוֹ קוֹבֵר אֶת אִשְׁתּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מח, ז): וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כָּל מִי שֶׁנּוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר עַל הַנֶּדֶר וְעַל הַשִּׁלּוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עו, יב): נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם. וּמִי שֶׁנּוֹדֵר וּמַשְׁהֶה נִדְרוֹ, גּוֹרֵם מִיתָה לְעַצְמוֹ, דִּכְתִיב (דברים כג, כב): כִּי דָּרשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ, מִמְךָ נִפְרָעִין וְלֹא מִמָּמוֹנְךָ. אָמַר רַבִּי אַמֵּי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח, ד): הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת. וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, לג): וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כְּשֵׁם שֶׁבִּנְדָרִים בַּל יַחֵל וּבַל תְּאַחֵר, כָּךְ בַּעֲרָכִין בַּל יַחֵל וּבַל תְּאַחֵר, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר: אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'.