Midrasch zu Tehillim 78:30
לֹא־זָר֥וּ מִתַּאֲוָתָ֑ם ע֝֗וֹד אָכְלָ֥ם בְּפִיהֶֽם׃
Noch waren sie aber ihrem Gelüste nicht entrückt, noch war ihre Speise in ihrem Munde,
מדרש לקח טוב
פס'. הבשר עודנו בין שניהם. מלמד שלא זכו ליהנות ממנו שכיון (שמרפא) לתוך פיו לא היה מספיק לאכלו עד שנשמתו יוצאה. כענין שאמר דוד (תהילים ע״ח:ל׳-ל״א) לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם ואף אלהים חרה בהם וגו'. שכיון שאמר להם משה חזרו בתשובה שהרי נתן לכם המן והשקה לכם מי באר אמרו פשרה היא זו אין בו כח ליתן לנו שאלתנו. שנאמר (שם) הן הכה צור ויזובו מים לכן שמע ה' ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגו'. וגם מעשה תבערה דכתיב (שם) ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם. זהו שאמר ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם וגו'. מלמד שלא הביא הקב״ה עליהם מכה קשה מזו מיום עלותם מארץ מצרים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy