Kommentar zu Tehillim 78:30

לא זרו מתאותם. לא נעשו זרים מתאותם כי כל תאותם השיגו:

לא זרו. לא קצו בשר ולא זרו ממנו כי עוד היה אכלם בפיהם ואף אלהים עלה בהם:

כי לא זרו מתאותם על כן לא האריך להם עד כלות אכלם מפיהם כ"א עוד אכלם בפיהם ואף אלהים מיד עלה בהם כו' וזהו וישבעו מאד ותאותם יביא להם לא זרו כו':

לא זרו. לא התנכרו, ופרושו כמו והיה לכם לזרא :

לא - עוד לא היה להם לזרא, עד שחרה אף השם בהם.

לא זרו. עם כי לא נעשו זרים מתאותם כי המקום מילא משאלותם והיה עוד אכלם בפיהם אוכלים ומתענגים בהם:

עוד אכלם בפיהם. ואף ה' חרה בעם, דבר אחר לא זרו מתאותם לא נתרחקו מתאותם עד שבאת להם הפורענות:

(כט) או יאמר במה שכתבנו על מאמרו יתברך התאוו תאוה כי שתי תאות היו אחת תאות עריות והשנית תאות בשר אך בושו מלגלות של עריות ולא אמרו בפה רק מי יאכילנו בשר ובזה יתכן מאמר הכתוב לא יום אחד תאכלון כו' עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא שאמר מה שאמרתי להם עד חדש ימים הוא עד אשר הבשר יצא מאפכם שתקוצו בו אך בזאת שהתאוה שהיא לכם בקרבכם שהיא של עריות תהי לכם לזרא שהוא לתאוה זרה ורעה שהיא חרטה ותשובה וז"א לכם כלומר שאם מתחלת בא הבשר לא תהיה לכם התאוה אחרת לזרא לא אאריך לכם ואמר פה הנה ויאכלו מיד וישבעו מאד ותאותם של בשר היתה שעוד יביא להם:

(ל) וגם התאוה האחרת של עריות לא זרו מתאותם כי לא היתה להם לזרא ע"כ לא האריך להם כ"א עוד אכלם בפיהם כלומר שמה שהוא עוד אכלם כד"א אכלה ומחתה פיה היה בפיהם המחשבה הרעה של עריות היו מוציאים בפה ולא בפירוש ממש אלא אמור עוד אכלם זהו מה שהיה בפיהם כלומר כאשר ניתן למו אוכל זה מי יתן עוד אכלם יותן כי בפיהם היה אמור עוד אכלם מיד ואף ה' עלה כו':