Midrasch zu Tehillim 78:39

[תַּנְיָא: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׁרָה מַלְכֻיּוֹת, מֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת, מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת. וְאִם אָמַר שֶׁבַע מִכֻּלָּן, יָצָא, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה רְקִיעִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר: הַפּוֹחֵת לֹא יִפְחֹת מִשֶּׁבַע. וְאִם אָמַר שָׁלֹשׁ מִכֻּלָּן, יָצָא, כְּנֶגֶד תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. וְאַמְרֵי לָהּ: כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים. אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. מַתְנִיתִין. אֵין מַזְכִּירִין (זכרון מלכות ושופר) שֶׁל פֻּרְעָנוּת. מַתְחִיל בַּתּוֹרָה וּמַשְׁלִים בַּנָּבִיא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם הִשְׁלִים בַּתּוֹרָה, יָצָא. גְּמָרָא. 'מַלְכֻיּוֹת' כְּגוֹן: (יחזקאל כ׳:ל״ג) "חַי אָנִי נְאֻם ה' [אֱלֹהִים], אִם לֹא בְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". וְאַף עַל גַּב דְּאָמַר רַב נַחְמָן: כָּל כִּי הַאי רִיתְחָא, לִירְתַח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלָן, וְלִיפְרוּקִינָן. כֵּיוָן דִּבְרִיתְחָא אָמוּר, אַדְכּוּרֵי רִיתְחָא בְּרֵישׁ שַׁתָּא לָא מַדְכְּרִינָן. 'זִכָּרוֹן' כְּגוֹן: (תהילים ע״ח:ל״ט) "וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׁר הֵמָּה" וְגוֹ'. 'שׁוֹפָר' כְּגוֹן: (הושע ה׳:ח׳) "תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה" וְגוֹ'. אֲבָל אִם בָּא לוֹמַר 'מַלְכוּת', 'זִכָּרוֹן', וְ,שׁוֹפָר' שֶׁל פֻּרְעָנוּת שֶׁל גּוֹיִים אוֹמֵר. 'מַלְכוּת' כְּגוֹן: (תהילים צ״ט:א׳) "ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים". וּכְגוֹן: (שם י) "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ". 'זִכָּרוֹן' כְּגוֹן: (שם קלז) "זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם" וְגוֹ'. 'שׁוֹפָר' כְּגוֹן: (זכריה ט׳:י״ד-ט״ו) "וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן". וּכְתִיב: (שם) "ה' צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם". אֵין מַזְכִּירִין זִכָּרוֹן שֶׁל יָחִיד, וַאֲפִלּוּ לְטוֹבָה, כְּגוֹן: (תהילים ק״ו:ד׳) "זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ". וּכְגוֹן: (נחמיה ה׳:י״ט) "זָכְרָה לִי אֱלֹהַי לְטוֹבָה". 'פִּקְדוֹנוֹת' הֲרֵי הֵן כְּזִכְרוֹנוֹת, כְּגוֹן: (בראשית כ״א:א׳) "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה". וּכְגוֹן: (שמות ג׳:ט״ז) "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם", דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינָן כְּזִכְרוֹנוֹת. וּלְרַבִּי יוֹסֵי, נְהִי נַמִּי דְּ'פִקְדוֹנוֹת' הֲרֵי הֵן כְּ,זִכְרוֹנוֹת', "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה", פִּקָּדוֹן דְּיָחִיד הוּא! כֵּיוָן דְּאָתּוּ רַבִּים מִינָהּ, כְּרַבִּים דַּמְיָא.

כי הוא ידע יצרנו. תני ר' חייא אוי לה לעיסה שהנחתום מעיד עליה שהיא רעה. כי רוח עברה בו ואיננו. הדא אמרה לית מתין חיין. אלא זה יצר הרע שהוא הולך עמו ולא בא עמו. וכן הוא אומר (תהלים עח לט) כי רוח הולך ולא ישוב. ולא יכירנו עוד מקומו זה יצר הרע. חסד יי' מעולם ועד עולם. אמר רבי יוחנן החסד מן העולם ועד העולם. אבל הצדקה עד שלשה דורות שנאמר וצדקתו לבני בנים: