Kommentar zu Tehillim 78:39

ויזכורכי. טבע הבשר לבקש התאוות ואי אפשר שלא יחטא לפיכך צריך שיכפר להם: ועוד כי בם רוח הולך. כלומר קצרים ימיהם וצריכים כפרה בעודם חיים: ומה שאמר ולא ישוב. הוא מדרך הטבע כי מאין מדרך הטבע לשוב הרוח אל הבשר עוד משתצא הרוח ממנו אבל האל יעשה נפלאות לעתיד להשיב הרוח אל הבשר כאשר ירצה:

ולמה ירחם כל כך ומה גם בעון גדול כזה שיפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולא יכלה את שונאי ישראל הלא הוא כי הנה ויזכור כי בשר המה כו' והוא מאמרם ז"ל שכשבא לדון את האדם בגוף הגוף פוטר עצמו באמרו כי בשר הוא וגוש עפר שבלי נפש לא יחטא והנפש אומרת בלעדי הגוף לא אחטא כי הנה בצאתי ממנו לא שבתי לכסלה והוא ית' משיב ואומר כל אחד לבדו לא חטא אני מביא את הנפש בגוף כאשר בהעותכם ואדין אתכם כמשל החיגר והסומא שהיו נוצרי תאנה ואכלו פריה והן אמת כי גם שאין טענת כל אחד מספקת להציל את הגוף והנפש מן הדין הצלה פורתא לבלתי השחית לגמרי כ"א להרבות להשיב אפו כו' יספיק וזה יאמר ויזכור כי בשר המה והיא טענת הגוף כי בשר הוא ובלי נפש לא יחטא וגם טענת הנפש כי הלא הוא רוח הולך מאת הגוף ולא ישוב לחטא נמצא כי הרוח לבדו איננו חוטא ועל כן יועילו טענות זה וזה לבלתי הכביד את העונש גם שלא יועילו לפוטרו ממנו:

ויזכור - אמר רבי משה הכהן: טעם ויזכור כי בשר המה כי אין להם כח לסבול אף ה' כי מיד ימותו וזה טעם רוח הולך. ולפי דעתי: כי הגוף הוא הבשר, כדרך: ויגל כבודי אף בשרי, וככה עם בשרא לא איתוהי.

ויזכור. על כי יזכור שהאדם הוא בשר וטבעו לרדוף אחר התאוה ובזה יחטא ואשם:

ויזכור כי בשר המה. אפשר דרמז בזה דהאבות כל חייהם תק"ב שנים עבדו את ה' וזה רמז בהעלם כי בשר המה בש"ר גימטריא תק"ב שני חיי האבות וכדאי לרחם עליהם:

ויזכר, כי זכר כי בשר המה, והבשר מוכן לחטוא מצד טבעו ויצרו הרע, וגם רוח הולך ולא ישוב, שהרוח הפנימי שהוא הכח המעלה הציורים על הלב שהוא המעורר לחטוא, הלא הוא אפס עם הגויה והוא דומה כמו הבשר עלול לכל דבר פשע:

והזכיר בשר – כי הם יתאוו הבשר, כי התולדת תתאוה הדומה לה שיחזקנה. ועוד: כי מדת קשור הוא הרוח בבשר איננה ארוכה על כן יבקשו להתענג טרם הפרדם והנה מלת המה תשרת בעבור אחרת המה רוח הולך, כי האדם הוא רוח וגוף שהוא בשר, שהוא מרגיש.

רוח הולך. ארז״‎ל זה היצה״‎ר שהולך מן האדם בשעת מיתה ולא ישוב עוד אליו ולזה ירבה להסית את האדם עודו חי: