Musar zu Tehillim 45:2

וּכְמוֹ דְּמָצִינוּ בִּבְנֵי קֹרַח, שֶׁלֹּא נִמְשְׁכוּ אַחַר אֲבִיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָיָה בִּזָּיוֹן לַאֲבִיהֶן, עַל כֵּן נִמְלְטוּ מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁבָּא עַל אֲבִיהֶן, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת קֹרַח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים א' א'): "אַשְׁרֵי הָאִישׁ", אֵלּוּ בָּנָיו שֶׁל קֹּרַח, "אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים", שֶׁלֹּא הָלְכוּ בַּעֲצַת אֲבִיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט"ז כ"ו): "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה", "וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמַד", שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י"ז ג'): "אֶת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה" וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. וְאִיתָא בַּיַּלְקוּט, וּמַה זְּכוּת הָיָה בְּיָדָן שֶׁל בְּנֵי קֹרַח שֶׁיִּנָּצְלוּ? (פֵּרוּשׁ: מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁבָּא עַל אֲבִיהֶן), שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין אֵצֶל קֹרַח אֲבִיהֶן רוֹאִין אֶת מֹשֶה וְכוֹבְשִׁין אֶת פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע. אָמְרוּ: אִם נַעֲמֹד מִפְּנֵי מֹשֶה רַבֵּנוּ, אָנוּ נוֹהֲגִין בִּזָּיוֹן בְּאָבִינוּ, וּכְבָר נִצְטַוֵּינוּ עַל כִּבּוּד אָב וָאֵם. לֹא נַעֲמֹד, כְּבָר כְּתִיב (ויקרא י"ט ל"ב): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָקוּם", מוּטָב שֶׁנַּעֲמֹד מִפְּנֵי מֹשֶה רַבֵּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִין בִּזָּיוֹן בְּאָבִינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְחִישׁוּ אֶת לִבָּם בִּתְשׁוּבָה, עֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד (תהילים מ"ה ב'): "רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טּוֹב". מִזֶּה יֵשׁ לֵידַע, דְּאִם לֹא יִמָּשֵׁךְ אַחַר עֲצַת אָבִיו בְּמַחְלֻקְתּוֹ, לֹא יִתָּפֵשׂ בְּרִשְׁתּוֹ.