בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
Im Anfang schuf Gott den Himmel und die Erde.
משך חכמה
בראשית תרגם יונתן בחוכמא ברא עלמא ויעוי' ברמב"ן וזה דברי הגמרא סנהדרין ל"ח זו מידתו של הקב"ה שברא את כה"ע בחכמה, ונראה להסביר עפ"י מה שהביא בספר עה"ק בפרק ח' מחלק היחוד, ז"ל הקדמונים, אין סוף הוא שלמות מבלי חסרון וא"ת שיש לו כח בלי גבול ואין לו כח בגבול הרי אתה מחסר שלמותו כו' ואני מוסיף שהרי מובן שמה שיש להא"ס לברוא דבר בגבול בתכלית גם זה הוא בלא גבול שהרבה גבולים לבלי תכלית הוא בכח אין סוף לברוא מבלי גבול, רק שבחר בכח הגבול הזה הנברא ולפ"ז נסביר סוד המוחין כי המחשבה וההסכם מאין סוף לברוא מציאות גבולי וגם זה יתכן לבלי גבול באופנים אין מספר זה נקרא כתר ולכן נקרא אין שעדיין בזה אין גבול והוא נעלם בהשגת שום נמצא ואח"כ כשבחר לעשות גבול מן הגבולים אשר לב"ת כח זה נקרא חכמה כח מה וכשבחר בגבול זה אשר המציא הנמצאים כפי מה שהם הוא בינה דמינה איתבני עלמא ובחר בזה הגבול מחמת שהיה ערב לו וכמאמרם במ"ר דין הניין לי כו' זה המתיקות והטעם שערב להא"ס בגבול זה יותר מבשאר הגבולים הוא נקרא דעת לשון חיבור שמחובר חכמה לבינה, והן תרי רועים דלא מתפרשין לכן דעת לית בחושבן ועשר ולא אחד עשר כדברי הס"י וזה מכוון דברי שלמה בחכמה יבנה בית ובתבונה תכונן ובדעת חדרים ימלאו וזה חכמה בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה שם בגמרא התבונן כל זה ביאור נכון לפי דעת הקדמונים.