Parshanut zu Dewarim 21:6
וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃
Und alle Ältesten dieser Stadt, die dem Erschlagenen am nächsten sind, werden ihre Hände über die Färse waschen, deren Hals im Tal gebrochen war.
משך חכמה
וכל זקני העיר ההוא כו' ירחצו ידיהם. בספרי אפילו הן מאה, וכן ברמב"ם. אע"ג דמסיק בהוריות דכתיב כל עדת ישראל, פירוש אפילו רוב מן העדה וכן הגוי כולו, פירוש רובן מתוך כולן. ויעוין באר שבע שתמה. אך הכוונה, דהיה צ"ל הקרובה אל החלל ועל העיר הוי קאי, ואז הוה רובו מתוך כולו והוי ככולו ורוב עדה ככל עדה ורוב הגוי ככל הגוי, אבל כאן כתיב זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל וקאי על הזקנים שהן קרובין וכל אחד מהן הוא קרוב, ומגיד מה גרם הרחיצה שהן קרובים לכן צריכים להיות כולן, שירחצו כולם ידיהם, ודוקא ארחיצה קפיד, אבל העריפה א"צ להיות בכולן וכן ברמב"ם. וזה ברור. ולפ"ז יתכן אם היו ב"ד שהוקמו אחר המציאה של החלל אינן צריכין לרחוץ, דהמה אינם קרובים אל החלל, רק העיר קרובה אל החלל ורוב זקניה ככולם. ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy