Parshanut zu Dewarim 7:3
וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃
Weder sollst du mit ihnen heiraten. Deine Tochter sollst du seinem Sohn nicht geben, noch sollst du seine Tochter deinem Sohn geben.
משך חכמה
לא תתחתן בם. הגמרא פרק הערל (יבמות דף ע"ט) מסיק דבגירותן אית להו חתנות, וכתב הרמב"ן דמן התורה אינו אסור רק מי שהורתו שלא בקדושה אם נתגיר, אבל בניו מותרין כיון שנולדו בקדושה, דלא מנה בהם הכתוב דורות. והנה הטורי אבן במגילה דף י"ד הקשה, דא"כ ישאר קושיית התוס' בעו"ג, דלמא לא תתחתן קאי על כל העו"ג, כמו לא תחנם, ומצרי ואדומי דכתב רחמנא לאסור דור שני יעו"ש. והנה לשיטת רשב"י דדריש ביבמות ס' על מלחמת מדין החיו לכם ופנחס עמהם ודאי לק"מ, אבל לרבנן דסברי לעבדים ולשפחות נראה דא"כ איך התיר הכתוב יפ"ת להיות לו לאשה [ובמלחמת הרשות הכתוב מדבר, רש"י בשם ספרי] הלא קאי בלא תתחתן ואיך התירו הכתוב להיות באיסור כל ימיו, והלא לא הותרה, רק ביאה ראשונה מפני יצה"ר, וכאן לא שייך מאי דאמר רב בקדושין דף כ"א הואיל ואישתרי אישתרי גבי כהן, דהכא קודם גירות לא הותר לאו דלא תתחתן, רק בתר גירות וזה פשוט.
Ask RabbiBookmarkShareCopy