Hebräische Bibel
Hebräische Bibel

Quotation_auto zu Dewarim 17:4

וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

und es wird dir gesagt, und du hörst es, dann sollst du fleißig nachfragen, und siehe, wenn es wahr ist und die Sache sicher ist, dass ein solcher Greuel in Israel gewirkt wird;

צרור המור על התורה

ואלה המשפטים. כבר אמרו שהתורה דינין לפניה ודינין לאחריה. דינין לפניה שם שם לו חק ומשפט. ודינין לאחריה ואלה המשפטים. וזהו להורות על מעלת התורה ועל מעלת המשפטים. מעלת התורה והמדע והמצוה הוא התכלית. ולכן צריך ליזהר בה מאד ולשים שמירה לפניה ושמירה לאחריה. שהם כמו גדר לכרם. בענין שלא יגעו בכרם. וכן אם יבואו לטעות וליגע. יגעו בגדר ובמשפטים ולא בכרם. וכמו שאמרו עשו משמרת למשמרתי. ולכן אמרו משל למלך שמוליך שמירה לפניו ואחריו והוא באמצע. מעלת הדינים שהם מוזכרים בראשונה ובאחרונה והם תחלת המחשבה וסוף המעשה. והם מקיימים העולם. שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. ולכן הם סמוכים לתורה לפניהם ולאחריהם. להורות שאינם כמשפט הכותים אלא הם דבקים בתורה מכל צד. ודבקים באמת. ולכן הם שוים בכל זמן וקיימים כמו האמת. וזהו משפטי ה' אמת וגו'. ולכן אין לשום דיין להטות מדין התורה ולסמוך על דעתו. אם לא יהיה בכח פשרה מדעת הבעלי דינים. ולזה אמר ואלה בוא"ו. להורות שכמו שי' הדברות הם תורת אמת. כן המשפטים הם תורת אמת ואין לנטות מהן. וכן אמרו צריכין דרישה וחקירה לדרוש על פי התורה איזהו מקומן. וזהו ודרשת וחקרת והנה אמת נכון הדבר מצד תורת האמת. וכן חקירת העדים כי על פיהם יתברר הדין. ולכן אמרו כי בזה הפסוק כלולים כל דרכי המשפט והפשרה. בגמטריא ואל"ה. וצריך אתה לחקור העדים. המשפטי"ם. הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט. אש"ר אם שניהם רוצים. תשי"ם תדין שניהם יחד מהרה. לפניה"ם לא פני נדיב יהדר התנכר מהם. הרי כאן כלולים כל דרכי המשפט והפשרה ושלא יעשו עוות הדין לגדול ולקטון ולא ענוי הדין. ושהכל תלוי בבדיקת העדים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

ודרשת וחקרת ושאלת. היו בדוקין אותן בשבע חקירות באיזו שבוע באיזו שנה באיזו חדש בכמה בחדש באיזו יום באיזו שעה באיזו מקום. מנהני מילי אמר רב יהודה דאמר קרא ודרשת וחקרת ושאלת היטב. ואמר והוג לך ושמעת ודרשת היטב. ואומר ודרשו השופטים היטב, ואימא חדא חדא כדכתיבוא דא"כ ליכתבינהו כחדא, כיון דכולהו בהדדי כתיבוא מהדדי ילפי, וכיון דילפי מהדדי כמאן דכתיבן כחדא דמי. והא לא דמיין להדדי עיר הנדחת להנך תרתי לא דמיין שכן ממונן פלט. ע"א להנך תרתי לא דמיא שכן בסייף. עדים זוממין להנך תרתי לא דמיא שכן צריכין התראה, בהיטב היטב ילפינן מהדדי, [וג"ש] מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך, לאיי אפנויי מופני. מדהוה ליה למיכתב ודרשו וחקרו ושני קרא בדיבוריה בהיטב ש"מ לאפנויי. ואכתי מופנה מצד אחד הוא, בשלמא הנך תרתי מופנה הוא משום דה"ל למיכתב, אלא עיר הנדחת מאי ה"ל למיכתב הא כתיבוא כולהו, התם נמי אפנויי מופני מדה"ל למיכתב דרוש תדרוש או חקור תחקור ושני קרא בדיבוריה בהיטב ש"מ לאפנויי. ואתו נחנקים בקל וחומר מנסקלין ומנהרגין, ואתו נשרפין בק"ו מנסקלין. הניחא לרבנן דאמרי סקילה חמורה, אלא לרבי שמעון דאמר שרפה חמורה מאי איכא למימר, אלא אר"י והנה אמת נכון הדבר הרי חד סרי שבע לשבע חקירות [דל] תלת לגזרה שוה פשו להו חדא, לרבי שמעון לאתויי הנשרפין, לרבנן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא. בדיקות מנין, תלמוד לומר והנה אמת נכון הדבר אם סופנו לרבות בדיקות מה תלמוד לומר חקירות אמר אחד איני יודע עדותן בטלה. בדיקות אמר אחר איני יודע אפילו שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישות זו את זו עדותן בטלה. והנה אמת נכון הדבר וגו' לרבות גרים ועבדים משוחררים. הכה תכה את יושבי העיר ההיא ולא יושבי עיר אחרת, מכאן אמרו החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותה. לפי חרב לתוך פיה של חרב שלא תנוולם. החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום ולנה בתוכה מחרימין אותם שנאמר החרם אותה ואת כל אשר בה לרבות נכסי צדיקים שבתוכה, מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין, ושבחוצה לה פליטין, ושל רשעים בין שבתוכה בין שבחוצה לה אובדין. החרם אותה פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה. ואת כל אשר בה לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. ואת בהמתה ולא בהמת (עיר אחרת) [הקדש]. ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה, אין לך רחוב אינה נעשית עיר הנדחת דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר אין לה רחוב עושין לה רחוב. היה רחובה חוצה לה כונסין אותה לתוכה שנאמר אל תוך רחובה. כמאן אזלא הא דתניא עיר הנדחת לא היתה ולא עתיד להיות ולמה נכתבה דרוש וקבל שכר, כמאן כרבי אליעזר דאמר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת, דאמר קרא ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש, וכיון דאיכא מזוזה לא אפשר דכתיב לא תעשון כן לה' אלקיכם. אמר ר' יונתן אני ראיתיה וישבתי על תלה [הכה תכה את כל יושבי העיר ההיא. מכאן אמרו [אין] מקיימין את הטפלין. אבא חנן אומר לא יומתו אבות על בנים בעיר הנדחת הכתוב מדבר. תקבוץ וגו' ושרפת, מכאן אמרו אילנות המחוברין מותרין תלושין אסורין. בורות שיחין ומערות [מותרין]. וכתבי הקדש מותרין שנאמר שללה ולא שלל שמים ד"א ולא שלל שמים ההקדשות כו' וכתבי הקדש יגנזו]:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Vorheriger VersGanzes KapitelNächster Vers