Quotation_auto zu Dewarim 18:11
וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃
oder ein Charmeur oder einer, der einen Geist oder einen vertrauten Geist oder einen Nekromanten konsultiert.
ילקוט שמעוני על התורה
והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה'. כשם שאני קדוש כך אתם היו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם היו פרושים. ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי אם מובדלים אתם מן העמים הרי אתם שלי ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר מלך בבבל וחבריו. אמר רבי אלעזר בן עזריה מנין שלא יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אי אפשי לבוא על הערוה אלא אפשי אבל מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי תלמוד לומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי נמצא הפורש מן העבירה מקבל עליו עול מלכות שמים. איש או אשה אין לי אלא איש ואשה מנין לרבות קטן וקטנה טומטום ואנדרוגינוס תלמוד לומר ואיש או אשה. כי יהיה ולא הנשאל בהן. אוב זה פיתום המדבר משחיי. ידעוני המדבר בפיו, הן עצמן בסקילה והנשאל בהן באזהרה באבן ירגמו אותם דמיהם בם זה בנה אב לכל דמיהם [בם] האמור בתורה שיהא בסקילה. אמר ליה רבי זירא לאביי שאר הנסקלין דלא כתיב בהן סקילה דגמירי מאוב וידעוני במאי גמירי במות יומתו גמירי, או בדמיהם בם גמירי. אמר ליה בדמיהם בם גמירי דאי במות יומתו גמירי דמיהם בם למה לי. אלא מאי מדמיהם גמירי מות יומתו למה לי כדתניא מות יומת המכה רוצח הוא אין לי אלא במיתה הכתובה בו מנין שאם אין אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו וכו'. ואי במות יומתו גמירי מאי קשיא ליה אילימא אשת איש קשיא ליה למיתי למיגמר מות יומת מאוב וידעוני מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה. מדאמר רחמנא ארוסה בסקילה מכלל דנשואה לאו בסקילה. אלא מכה אביו ואמו קשיא ליה (ליתא) [למיתי] למיגמר מות יומת מאוב אדגמירת מאוב וידעוני נגמור מאשת איש דאי אתה רשאי למושכה להחמיר אלא להקל עליה אמר ליה שאר הנסקלין גופייהו קא קשיא ליה דאי במות יומתו גמירי מאוב וידעוני נגמור מאשת איש. אוב וידעוני בכלל בכלל כל המכשפים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך וכו' (כתוב למעלה ברמז שמ"ז):
Ask RabbiBookmarkShareCopy