Quotation_auto zu Dewarim 18:16
כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃
Nach allem, was du am Tag der Versammlung vom HERRN, deinem Gott, in Horeb verlangt hast, und gesagt hast: 'Lass mich die Stimme des HERRN, meines Gottes, nicht noch einmal hören und dieses große Feuer nicht mehr sehen, dass ich nicht sterbe.'
ילקוט שמעוני על התורה
ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה. מגיד שלא היה להן כח לקבל אלא עשרת הדברות שנאמר אם יוספים אנחנו וגו' לא אוסף לשמוע את קול וגו' אלא קרב אתה ושמע. מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהן נביאים שנאמר נביא אקים להם נביא אני עתיד להעמיד מהן אלא שקדמו הן בזכותן שנאמר ויאמר ה' אלי היטיבו וגו' אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם. וכן הוא אומר ויאמר ה' סלחתי כדברך. וכן הוא אומר כן בנות צלפחד דוברות כן מטה בני יוסף דוברים. מי יתן והיה לבבם זה להם אילו אפשר להעביר מלאך המות הייתי מעבירו אלא שכבר נגזרה גזרה. רבי יוסי אומר על תנאי כך עמדו ישראל לפני הר סיני שלא ישלוט בהן מלאך המות שנאמר אני אמרתי אלקים אתם וגו' חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון. ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו שמע הקב"ה קולן של ישראל וערב עליו שלח למיכאל ולגבריאל ואחזו בשתי ידיו של משה שלא ברצונו והגישוהו אל הערפל שנאמר ומשה נגש אל הערפל גש אין כתיב כאן אלא נגש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ככל אשר שאלת מעם ה' אלקיך בחורב, בזו זכו שעמדו להם נביאים לא אוסף לשמוע את קול ה' וגו' קרב אתה ושמע וגו' ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דברו כוונו לדעתי. נביא אקים להם וגו' (כתוב ברמז ש"א) הא למדנו שבשכר יראה זכו שעמדו להם נביאים. ונתתי דברי בפיו, דברי אני נותן בפיו אבל איני מדבר עמו פנים בפנים. (ד"א ונתתי דברי בפיו) מכאן ואילך הוי יודע היאך רוח הקודש ניתנת בפיו הנביאים. ודבר אליהם שלא להשיב את התורגמן. את כל אשר אצונו אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. והיה האיש אשר לא ישמע (את) [אל] דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו, שלשה מיתתן בידי שמים הכובש נבואתו כיונה בן אמתי, והמוותר על דברי נביא כחבירו של מיכה, ונביא שעובר על דברי עצמו כעידו הנביא. ושלשה מיתתן בבית דין המתנבא מה שלא כצדקיהו כן כנענה, ומה שלא נאמר לו כחנניה בן עזור שהיה שומע דברים מפי ירמיה שהיה מתנבא בבשוק העליון הולך ומתנבא בשוק התחתון, והמתנבא בשם עבודת אלילים ואומר כך אמרה אלילים פלוני אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור אין שומעין לו, מנא הני מילי דאמר קרא אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי זה המתנבא מה שלא שמע, ואת אשר לא צויתיו הא לחבירו צויתיו זה המתנבא מה שלא נאמר, ואשר ידבר בשם אלקים זה המתנבא בשם אלילים, וכתיב ומת הנביא ההוא וכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק. הכובש את נבואתו והמוותר על דברי נביא, ונביא שעבר על דברי (תורה) [עצמו] מיתתן בידי שמים דכתיב והיה האיש אשר לא ישמע (את) [אל] דברי קרי ביה לא ישמיע וקרי ביה לא ישמע (וקרי ביה לא ישמיע) וכתיב אנכי אדרוש מעמו בידי שמים. אין דנין את נביא השקר אלא בשבעים סנהדרין. אמר ר' שמעון בן לקיש גמר דבר דבר מהמראתו, וליהדר זקן ממרא וליגמר הזדה הזדה מנביא השקר, דבר דבר גמיר הזדה הזדה לא גמיר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy