Quotation_auto zu Dewarim 22:15
וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הנער [הַֽנַּעֲרָ֖ה] וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הנער [הַֽנַּעֲרָ֛ה] אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃
dann werden der Vater der Jungfrau und ihre Mutter die Zeichen der Jungfrau nehmen und hervorbringen's Jungfräulichkeit an die Ältesten der Stadt im Tor.
ילקוט שמעוני על התורה
כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה. ר' יהודה אומר אם בא אליה לוקה ואם לאו אינו לוקה, [ושנאה] מכאן אתה אומר עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה, עבר אדם על ואהבת לרעך כמוך סופו לעבור על לא תקום ולא תטור ועל לא תשנא את אחיך וחי אחיך עמך עד שבא לידי שפיכות דמים, לכך נאמר כי יקח איש אשה ושנאה. ושם לה עלילות דברים יכול אפילו אמר לה הקדחת לי את התבשיל ולא הקדיחה, תלמוד לומר עלילות דברים עלילות דברים לגזרה שוה מה עלילות דברים האמורים להלן טענת בתולים אף עלילות דברים האמורים כאן טענת בתולים, ומה עלילות דברים האמורים (כאן) [להלן] מקום בתולים אף עלילות דברים האמורים (להלן) [כאן] מקום בתולים, ומנין לרבות ביאה אחרת, תלמוד לומר והוציא עליה שם רע. תניא כיצד הוצאת שם רע, בא לבית דין ואומר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים. אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה, זינתה מעיקרא כתובתה מנה, נמצא שאינו שם רע לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין לא בעל, רבי אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל, בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ובא אליה ואקרב אליה, אלא לרבנן מאי ובא אליה ואקרב אליה, ובא אליה בעלילות ואקרב אליה בדברים, בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב לא מצאתי לבתך בתולים, אלא לרבנן מאי לא מצאתי, לא מצאתי כשרי בתולים, בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב אלה בתולי בתי, אלא לרבנן מאי אלה אלה כשרי בתולים בשלמא לר' אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ופרשו השמלה, אלא לרבנן מאי ופרשו השמלה, [אמר ר' אבוה פרשו מה ששם לה כדתניא ופרשו השמלה] מלמד שבאין עדיו של זה ועדיו של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה. רבי אליעזר בן יעקב אומר דברים ככתבן שמלה ממש. ר"י אומר אינו חייב עד שישכור עדים, אתיא שימה שימה, כתיב הכא ושם לה עלילות דברים וכתיב התם לא תשימון עליו נשך מה להלן ממון אף כאן ממון. בעי רבי ירמיה שכרן בקרקע מהו, בפחות משוה פרוטה מהו, שניהן בפרוטה מהו, מוציא שם רע על נישואין הראשונים מהו, על נישואי אחיו מהו, פשוט מיהא חדא דתניא רבי (יהודה) [יונה] אומר את בתי נתתי לאיש הזה לזה ולא ליבם. ואמר וגו' מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה. לקחתי ואקרב אליה הרי עדים שזינתה בבית אביה. [כי יקח] איש אשה למה נאמר. לפי שנאמר ואיש אשר ינאף את אשת איש, אחד שבאו לה עדים בבית בעלה שזינתה בבית אביה ואחד שבאו לה עדים בבית אביה שזינתה בבית אביה משמע שתהא נידונית על שער העיר ההיא והרי הכתוב מוציא את שבאו לה עדים בבית בעלה שזינתה בבית אביה שתהא נדונית על פתח בית אביה, לכך נאמר כי יקח איש אשה. רבי ישמעאל אומר בוא וראה מה שנאה גורמת שהיא מביאה לידי לשון הרע [מכאן אתה אומר עבר אדם כו' כדלעיל]. ולקח אבי הנערה ואמה אין לי אלא שיש לה אב ויש לה אם, יש לה אב ואין לה אם, יש לה אם ואין לה אב, אין לה אב ולא אם מנין, תלמוד לומר נערה מכל מקום. א"כ למה נאמר אבי הנערה ואמה הם שגידלו גידולים רעים יבואו ויראו להם גידוליהן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
וענשו אותו מאה כסף. במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד אחד שהוציא שם רע על הגדולה שבכהונה ועל הקטנה שבישראל נותן מאה סלע, נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה. שכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע שנאמר וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי. נמצאת אומר המוציא בפיו חמור וכו', ממאי דילמא משום דקא גרים לה קטלא דכתיב ואם אמת היה הדבר הזה והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה, אמר רבא אמר קרא כי הוציא שם רע על שם רע שהוציא. וענשו אותו מאה כסף ונתן לאבי הנערה כאן נערה הא כל מקום שנאמר נער אפילו קטנה משמע. אמר אביי בא עליה ומתה פטור שנאמר ונתן לאבי הנערה ולא לאבי מתה. המוציא שם רע על היתומה פטור שנאמר ונתנו לאבי הנערה פרט לזו שאין לה אב. מיתיבי ואם מאן ימאן לרבות יתומה לקנס, ההוא בבא עליה ואחר כך נתיתמה, רבא אמר חייב מדתני אמו בתולת ישראל ולא בתולת גרים, אי אמרת בשלמא כי האי גוונא בישראל חייב היינו דאיצטריך קרא למעוטי גרים, אלא אי אמרת פטור השתא בישראל פטור בגרים מיבעיא. סרחה ולבסוף בגרה תידון בסקילה, אמאי נערה אמר רחמנא והא בוגרת היא, אמר קרא הנערה, הנערה שהיתה כבר. אי הכי מילקא נמי לילקי ומאה סלעים נמי לישלם, זו מעשיה גרמו לה, זינתה כשהיא נערה זינתה. והאי עקימת שפתיו גרמו לו, אית קא [מיחייב] בעקימת שפתיו ההיא שעתא [וההיא שעתא] בוגרת הואי. ונתנו לאבי הנערה ולא לאבי הבוגרת. ונתנו לאבי הנערה פרט לגיורת שהיתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה שאין לה מאה כסף. כי הוציא שם רע ולא על זו בלבד הוציא שם רע אלא על כל בתולות ישראל. ולו תהיה לאשה מלמד שהוא שותה בעציצו אפילו היא חגרת ואפילו היא סומא ואפילו היא מוכת שחין. נמצא בה דבר זימה או שאינה ראויה לבוא בישראל יכול יהא רשאי לקיימה, תלמוד לומר ולו תהיה לאשה, אשה הראויה לו. לא יוכל לשלחה כל ימיו ואפילו לאחר זמן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy