Quotation_auto zu Dewarim 22:16

אח"כ אמר כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה. כי זה ג"כ מצד עצת יצר הרע המחטיא האדם. ומשיאו עצה להוציא שם רע על בתולת ישראל. כמו שהוא נקרא רע ובליעל. ורצה להוציא שם רע על בתולת ישראל סתם למעלה ולמטה. והיא כנסת ישראל שנקראת בתולת ישראל. ואמר ושם לה עלילות דברים. לפי שאמר ובא אליה ושנאה. ואיך אפשר זה שבא אליה ושנאה. כי הוא להפך כי מצד הביאה אוהב אותה. כאומרם אילת אהבים מה אילה רחמה צר וכו'. לכן אמר כי השנאה אינה אמיתית אלא ששם לה עלילות דברים. ורצה להוציא עליה שם רע שלא כדין. ולכן אמר אבי הנערה את בתי נתתי לאיש הזה וישנאה. והיה ראוי להפך כאומרו ע"כ יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו. אבל הסבה השנאה לפי ששם לה עלילות דברים. ותואנה הוא מבקש מצד יצר הרע המחטיאו. וכשיתברר הדבר ראוי הוא למלקות בעור שור וחמור. שהוא רמז ליצר הרע. וענשו אותו מאה כסף. אחר שהוציא שם רע על בתולת ישראל. חתם ולו תהיה לאשה. אחר שנתן עיניו באשה אחרת. ולפי שאולי הסבה היתה שיתנו לו שקלי ממון. לזה אמר וענשו אותו מאה כסף. ואם אמת היה הדבר ולא רצה להוציא עליה שם רע. וסקלוה כל אנשי עירה. אחר שעשתה נבלה בישראל. והוא עם קדוש פרוש מן העבירה ומן הערוה. וזה רמז על מה שאמר בענין שכם כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה לדורות. ואמר ובערת הרע מקרבך. להורות שאם נמצא הבועל שראוי להמיתו גם כן:

כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה. ר' יהודה אומר אם בא אליה לוקה ואם לאו אינו לוקה, [ושנאה] מכאן אתה אומר עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה, עבר אדם על ואהבת לרעך כמוך סופו לעבור על לא תקום ולא תטור ועל לא תשנא את אחיך וחי אחיך עמך עד שבא לידי שפיכות דמים, לכך נאמר כי יקח איש אשה ושנאה. ושם לה עלילות דברים יכול אפילו אמר לה הקדחת לי את התבשיל ולא הקדיחה, תלמוד לומר עלילות דברים עלילות דברים לגזרה שוה מה עלילות דברים האמורים להלן טענת בתולים אף עלילות דברים האמורים כאן טענת בתולים, ומה עלילות דברים האמורים (כאן) [להלן] מקום בתולים אף עלילות דברים האמורים (להלן) [כאן] מקום בתולים, ומנין לרבות ביאה אחרת, תלמוד לומר והוציא עליה שם רע. תניא כיצד הוצאת שם רע, בא לבית דין ואומר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים. אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה, זינתה מעיקרא כתובתה מנה, נמצא שאינו שם רע לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין לא בעל, רבי אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל, בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ובא אליה ואקרב אליה, אלא לרבנן מאי ובא אליה ואקרב אליה, ובא אליה בעלילות ואקרב אליה בדברים, בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב לא מצאתי לבתך בתולים, אלא לרבנן מאי לא מצאתי, לא מצאתי כשרי בתולים, בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב היינו דכתיב אלה בתולי בתי, אלא לרבנן מאי אלה אלה כשרי בתולים בשלמא לר' אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ופרשו השמלה, אלא לרבנן מאי ופרשו השמלה, [אמר ר' אבוה פרשו מה ששם לה כדתניא ופרשו השמלה] מלמד שבאין עדיו של זה ועדיו של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה. רבי אליעזר בן יעקב אומר דברים ככתבן שמלה ממש. ר"י אומר אינו חייב עד שישכור עדים, אתיא שימה שימה, כתיב הכא ושם לה עלילות דברים וכתיב התם לא תשימון עליו נשך מה להלן ממון אף כאן ממון. בעי רבי ירמיה שכרן בקרקע מהו, בפחות משוה פרוטה מהו, שניהן בפרוטה מהו, מוציא שם רע על נישואין הראשונים מהו, על נישואי אחיו מהו, פשוט מיהא חדא דתניא רבי (יהודה) [יונה] אומר את בתי נתתי לאיש הזה לזה ולא ליבם. ואמר וגו' מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה. לקחתי ואקרב אליה הרי עדים שזינתה בבית אביה. [כי יקח] איש אשה למה נאמר. לפי שנאמר ואיש אשר ינאף את אשת איש, אחד שבאו לה עדים בבית בעלה שזינתה בבית אביה ואחד שבאו לה עדים בבית אביה שזינתה בבית אביה משמע שתהא נידונית על שער העיר ההיא והרי הכתוב מוציא את שבאו לה עדים בבית בעלה שזינתה בבית אביה שתהא נדונית על פתח בית אביה, לכך נאמר כי יקח איש אשה. רבי ישמעאל אומר בוא וראה מה שנאה גורמת שהיא מביאה לידי לשון הרע [מכאן אתה אומר עבר אדם כו' כדלעיל]. ולקח אבי הנערה ואמה אין לי אלא שיש לה אב ויש לה אם, יש לה אב ואין לה אם, יש לה אם ואין לה אב, אין לה אב ולא אם מנין, תלמוד לומר נערה מכל מקום. א"כ למה נאמר אבי הנערה ואמה הם שגידלו גידולים רעים יבואו ויראו להם גידוליהן: