Quotation_auto zu Dewarim 23:13
וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ׃
Du sollst auch ohne Lager einen Platz haben, wohin du ins Ausland gehen sollst.
צרור המור על התורה
וסמך לכאן כי תצא מחנה על אויביך. לפי שהזכיר למעלה לא תתעב אדומי. והוא נקרא אויבינו. כאומרו האויב תמו חרבות לנצח. ואנו מצוים לעשות עמו מלחמה כאומרו מלחמה לה' בעמלק. לזה אמר כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע. בענין שלא תפול בידו. ולכן צוה כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור. ויצא אל מחוץ למחנה וכן ויתד תהיה לך וגו'. בענין שלא יאמרו כי אחר שהיה שעת מלחמה שאין צריכין טהרה. כי יש לך לידע כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגומר. ולכן ראוי שיהיה מחניך קדוש. ולפי דרכנו שפירשנו כל הפרשה על ענין יצר הרע. יהיה כי תצא מחנה על אויביך כנגד יצר הרע וכחותיו שהם אויבים לנו. ולכן צריך אדם להשמר ולהשקט מכל דבר רע. כאומרם רז"ל שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה. וזה שאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. לפי שהולך אחר תאות יצרו הרע. ולכן ויצא אל מחוץ למחנה למטה. ולא יבא אל תוך המחנה למעלה. ומה תיקון לזה שיעסקו בתורה. וזה שאמר והיה לפנות ערב ירחץ במים שהם מי תורה. ואמר לפנות ערב כשיתקרר מרתיחת יצרו. ובזה כבוא השמש בעת פטירתו מן העולם. יבא אל תוך המחנה הוא מחנה שכינה. ויד תהיה לך מחוץ למחנה. הרמז בזה כי בעבור חטאתו יענש במקום מוכן לקבל העונש. וזהו ויד כמו מקום. באופן שילך נע ונד מחוץ למחנה. שהוא חוץ לפרגוד. וזהו ויצאת שמה חוץ. אבל יש לך לידע שאחר שעסק בתורה. יש לך יתד תקועה במקום נאמן. ואע"פ שתלך מחוץ למחנה לקבל עונשך. מיד תשוב לקדמותך. וחפרת בה. ביתד התורה. ושבת וכסית את צאתך. ואת ערותך. וכמו שאמרו למה נמשלה התורה למים מה המים מכסים ערותו של אדם אף התורה מכסה ערותו של אדם. וזהו ושבת וכסית את צאתך. ולכן התחזק והחזק מלחמתך עם אויביך. הוא הצר הצורר תמיד אותך. אחר שה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך. ולכן והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר. שליצר הרע ושב מאחריך. ובזה אין אנו מורים פנים בתורה שלא כהלכה. כי מקום הניחו לנו אבותינו להתגדר בהם. וכיוצא בזה אמרו במציעא תשת חשך ויהי לילה זה העולם הזה שדומה ללילה וכו'. תזרח השמש יאספון [אלו] הצדיקים. ואל מעונתם ירבצון שכל צדיק וצדיק יש לו מדור בפני עצמו וכו'. ומלבד זה מצאתי בזוהר בפרשה זו שאמרו והיה מחניך קדוש. אלו שייפין דגופא. כלומר אלו איבריו של אדם. שנראה שמפרש מחניך על הגוף. על דרך עיר קטנה וכו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy