Quotation_auto zu Dewarim 24:10

מי הגיד לך לשואלת חומץ שנכנסה אצל אשת חבר א"ל מה בעליך עושה עמך א"ל כל טוב הוא עושה עמי חוץ מחבית זו שהיא מלאה נחשים ועקרבים שאינו משליטני עליה א"ל כל קוזמירין שלו בתוכה והוא מבקש לישא אשה אחרת וליתן אותה לה הושיטה ידה לתוכה והתחילו נחשים מנשכין אותה כיון שבא בעלה שמע קולה מצווחת א"ל שמא באותה חבית נגעת בו המן העץ אשר צויתיך. ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי ד' הם שהקיש הקב"ה על קנקנן ומצאן עביט של מימי רגלים. אדם שנאמר האשה אשר נתתה עמדי. קין שנאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי. בלעם מי האנשים האלה עמך ויאמר בלק בן צפור. חזקיהו מאין באו אליך האנשים ויאמר מארץ רחוקה באו אבל יחזקאל נמצא בקי מכולן שנאמר התחיינה העצמות האלה ויאמר ה' אלהים אתה ידעת משל לצפור שהיתה נתונה ביד ציד פגע באחד א"ל זו שבידי מה היא חיה או מתה א"ל אין בעית חיה אין בעית מתה. היא נתנה לי מן העץ ואוכל ואכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל אכלית ואוכל. לא נטרד אדם הראשון מגן עדן עד שחרף וגדף שנאמר ויקו לעשות ענבים ויעש וגו'. הנחש השיאני חייבני והטעני גירני. גירני כמה דאת אמרת לא ישיא אויב בו. חייבני כמה דאת אמרת כי תשה ברעך. הטעני כמה דאת אמר אל ישיא אתכם חזקיהו. שנו רבותינו אין מעמידין בהמה בפונדקאות של כותיים מפני שחשודין על הרביעה ואפילו נקבות אצל נקבות מפני שכותיים מצויין אצל נשי חבריהן פעמים שאין מוצאה ורובעה ואי נמי מוצאה בהמת ישראל עדיפא ליה דאמר מר חביבין עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן דאמר רבי יוחנן בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן כותיים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן:

הרבה ארבה עצבונך והרונך כל שהוא במאתים ושנים עשר יום חי רבי חנינא אמר נוצר לתשעה ונולד לז' כו' כדלעיל. לעולם אין האשה יולדת אלא לרע"א או לרע"ב או לרע"ג או לט' הן ועיבוריהן. חייא בר אדא הוה יתיב קמי רב מסבר ליה ולא סבר אמר ליה למה לית את סבר אמר ליה דהא חמרתי בעי למילד ואני מתיירא שלא תצטנן ותמות אמר ליה ומה איכפת לך פעמים שהיא פוחתת פעמים שהיא מוספת אין פוחתת מימות הלבנה ואין מוספת על ימות חמה אמר ליה והכתיב הידעת עת לדת יעלי סלע תספור ירחים תמלאנה א"ל להלן בדקה וכאן בגסה א"ל והלא בקרות של אנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה בקרות של בית רבי ויש מהן שילדו עכשיו ויש מהן שילדו אחר זמן א"ל להלן בטהורה וכאן בטמאה. עצבונך זה צער העיבור. והרונך זה צער העדוי. בעצב זה צער הנפלים. תלדי זה צער הלידה. בנים זה צער גידול בנים. אמר ר' אלעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל. אמר ר' יוחנן קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה דאלו ביולדה כתיב בעצב תלדי בנים ואלו במזונות כתיב בעצבון תאכלנה. אמר ר' לוי קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה דאלו בגאולה כתיב. המלאך הגואל אותי מלאך בעלמא ואלו במזונות כתיב האלקים הרועה אותי. על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה. ר' פנחס ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו בסדר האורים אין כתיב כאן אלא במשפט האורים אלא מלמד בשעה שישראל יוצאין למלחמה בית דין של מעלה יושבין עליהן בדין אם לנצח אם להנצח. אמר ר' חייא בר אבא כתיב כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע הא אם אינו יוצא אינו צריך שמירה (כה) מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה ר"ש בר ביסנא בשם ר' לא כתיב יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה הא יום אחר לא אלא מכאן שאין השטן כו'. אמר ר' אחא בר יעקב וקרהו אסון בדרך הא בבית לא אלא מכאן וכו'. אמר איבו בר נגרי בהשפטו יצא צדיק אין כתיב כאן (כו) אלא יצא רשע מכאן וכו'. רב אמר היושב בבית רעוע עושה מלאך המות (כז) דניסטס שלו שנאמר ישיא מות עלימו כמה דאת אמר כי תשה ברעך משאת מאומה. אמר ר' אבא בר כהנא נסר שהוא מתוח מגג לגג רחבה כמה אסור להלך עליו למה שאין השטן וכו'. אמר ר' לוי בשלשה מקומות השטן מצוי לקטרג המהלך בדרך (כח) בעצמו והישן בבית אפל בעצמו והמפרש בים הגדול. שנו רבותינו על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר כדדריש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא אמר הקב"ה רביעית דם נתתי בכם על עסקי דם הזהרתי אתכם. ראשית קראתי אתכם על עסקי ראשית הזהרתי אתכם. נשמה שנתתי בכם קרויה נר על עסקי נר הזהרתי אתכם אם אתם מקיימין מוטב ואם לאו אני נוטל נשמתכם. ומאי שנא בשעת לידתן אמר רבא נפל תורא חדד לסכינא. אביי אמר תפיס תירוס אמתא בחד מחטרא ליהוי. רב חסדא אמר שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל. מר עוקבא אמר רעיא חגירא ועיזי רהיטי אבב חוטרא מילי ואבי דרי חושבנא. רב פפא אמר אבב חנואתא נפישי אחי ונפישי מרחמי אבב בזיוני לא אחי ולא מרחמי. וגברי היכא מיבדקי אמר ריש לקיש בשעה שעוברין על הגשר רבא לא עבר במברא דאית ביה כותי אמר דלמא מיפקיד עליה דינא ואטפל בהדיה. שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה גוי אמר שטנא בתרי אומי לא שליט ר' ינאי בדק ועבר דאמר ר' ינאי לעולם על יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו:

כי תשה ברעך אין לי אלא מלוה, מנין לרבות שכר שכיר והקפת חנות, תלמוד לומר משאת מאומה. לא תבא אל ביתויכול לא ימשכננו מבפנים אבל ימשכננו מבחוץ, תלמוד לומר לעבוט עבוטו בחוץ. לא ימשכננו בחוץ אבל ימשכננו מבפנים, תלמוד לומר בחוץ תעמוד, כשהוא אומר והאיש לרבות שליח ב"ד. ואם איש עני אין לי אלא עני, עשיר מנין, תלמוד לומר ואם איש, א"כ למה נאמר עני, ממהר אני ליפרע ע"י עני יותר מן העשיר. לא תשכב בעבוטו שלא תשכב ועבוטו עמך. תנו רבנן לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו, לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לבית ערב שנאמר לקח בגדו כי ערב זר.