Quotation_auto zu Dewarim 26:10

ואמר שיקח הכהן הטנא מידך ויניחהו לפני מזבח ה'. וידוע כי כשהכהן לוקח הטנא היה מברך למביא. ואומר תזכה לשנים רבות או ברוך המביאך לשלום וכיוצא בזה. לזה אמר וענית ואמרת כפשוטו. שיענה לדברי הכהן ויאמר לו לא תחשוב כי על זה לבד אני מביא זאת ההודאה. כי חסדים אחרים עשה עמי. וזהו ארמי אובד אבי וגו' וירעו אותנו וגו' ויוציאנו ה'. ויביאנו אל המקום הזה על כרחו של עמלק. ויתן לנו את הארץ הזאת. ואם כן אחר שכל אלו הטובות השם עשה עמי. היה ראוי שאקדמנו בפרים ובעגלים בני שנה וברבבות נחלי שמן. ואני באתי להראות לפני השם בידים ריקניות בראשי בכורים של ענבים ותאנים. ואולי תתמה על זה ותאמר בלבבך במה חרדו כל החרדה הזאת. וטרחו לבם בדרכים בדבר מועט כזה. לזה אמר אל תתמה מזה כי עתה בעת הזאת שבאתי מחדש לארץ ואין לי יישוב בית ודירה כהוגן. הבאתי את ראשית פרי האדמה אבל אחר שאתיישב בארץ. אכבד השם ובית מקדשו כראוי בזבח ומנחה. וזהו ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה וכו'. ואולי שלזה אמר וענית ואמרת לענות לכהן על מחשבתו:

ולפי שהנביא שם בכאן שלשה לשונות של שבח. והם ארוממך אודה שמך. כל אדם שהשם הצילהו או העלהו מחוליו. ראוי שישבח באלו הלשונות. ולכן כשנותנים שבח לשם על טובות גמלם ועושים הגומל כמאמרם ז"ל ארבעה צריכין להודות. נוהגים לומר קודם הברכה ארוממך השם כי דליתני. ארוממך אלהי המלך כנגד ארוממך. וכן נוהגים לומר אודה ה' מאד בפי אודך בקהל רב. אודך ה' כי אנפתי בי כנגד אודה. וכן נוהגים לומר כי שם השם אקרא וכיוצא בזה כנגד שמך. שהם אלו השלשה לשונות הנזכרים בזה הפסוק. ארוממך אודה שמך. וכל זה לפי שעשית עמי פלא והצלת נפשי מדחי את עיני מדמעה. וזהו כי עשית פלא ובזה עשית לי טובות גדולות למרק עונותי להעלות נפשי במעלות. וזהו עצות מרחוק אמונה אומן. בענין שבזה האמנתי כי אדבר. אחר שעניתני מאד והצלתני. וזה דרשתי בכל בתי כנסיות של קהל פאס אחר שעמדתי מחוליי. כי בעונותי כשבאתי לכאן מיד נפלתי חולה. ואמרתי כי מן התורה מן הנביאים מן הכתובים חייב אדם להודות לשם ולעשות הגומל שהצילהו והעלהו מטיט היון. מן התורה דכתיב וידר נדר לאמר. מהו לאמר ללמד לכל אדם שיהיה בצרה שידור לשם כמו שעשה יעקב שאמר אם יהיה אלהים עמדי. שפירושו כשיהיה אלהים עמדי ונתן לי לחם לאכול כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. לרמוז שאע"פ שעכשיו לפי מעלת המקום שהוא בית אלהים. לא עשה לו הכבוד הראוי אלא שיצק מעט שמן על ראשה. וזה לפי שלא היו לו פרים בני בשן ועתודים ורבבות נחלי שמן. לזה אמר זה עשיתי להוראת שעה. אבל כשיהיה אלהים עמדי וישמור לי ההבטחות שהבטיחני. אז האבן הזאת יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. וכן אמר כיוצא בזה בפרשת והיה כי תבא אחר שאמר זכור את אשר עשה לך עמלק שבא לעכב ביאתך לארץ ישראל. כאומרו כי יד על כס יה שרצה לשית ידו על כסא השם שהיא ירושלים. לזה אמר כשתבא אל הארץ על כרחו של עמלק. ראוי לך להודות לשם. ולקחת מראשית כל פרי האדמה. כמו שעמלק נקרא ראשית גוים להלחם עם ישראל. כן תקח מראשית פרי האדמה ותודה ותאמר הגדתי היום לה' כי באתי אל הארץ על כרחו של עמלק. ולפי שלפי גודל מעלת השם והנפלאות שעשה עמהם. לא היתה מנחתו ראויה להביא שני רמונים ותאנים וכיוצא בזה. ולזה אמר ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה. כלומר כפי העת והזמן שאני בו שהיא התחלת ביאתי לארץ ואין לי יישוב גמור. כפי העת הזאת אני מביא דבר מועט כזה. אבל אחר שאתיישב בארץ אביא פרים וכבשים כפי השגת ידי. מן הנביאים ה' אלהי אתה ארוממך וכן במה אקדם ה' כי אנפת בי. מן הכתובים מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. אחר שאמר כי חלצת נפשי ממות אמר מה אשיב לה' הגומל אעשה לו. אחר שכל תגמולוהי הוא על גופי למרק עונותי ולעלות נפשי במעלה עליונה. ולכן נדרי לה' אשלם במושב זקנים ובמקום קדוש בחצרות בית ה' הללו את ה' כל גוים.