Quotation_auto zu Dewarim 29:18

ואמר ועתה ישראל שמע אל החוקים. כלומר אבל אתה עתה ברוך ה'. שכבר מתו אנשי המלחמה ושרית עם אלהים ועם אנשים. וכשם שישראל אתה מכונה. שמע אל החוקים ובאתם וירשתם את הארץ. ואני נשארתי לבדי עם מתי מדבר בעבור חטא קטן שהוספתי על דברי השם. ולכן אתם לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנו. כמו שאני עשיתי שאמר לי השם ודברתם אל הסלע ואני הכיתי אותה ולא חלה. עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור. רמז בזה שלא יחשבו לומר שאע"פ שיעבדו אלהים אחרים שהם יצילום ויגינו עליהם. כי זה שקר כי תוהו המה. כי כבר ראיתם את אשר עשה ה' בבעל פעור. אשר עשה בו שפטים. וכל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה'. ולא היה כח בבעל פעור להצילו מיד השם. וכן יעשה לאלהי העמים אשר סביבותיכם. ורמז עוד באומרו כי כל האיש אשר הלך וגומר ואתם הדבקים. שלא יחשבו לומר אע"פ שנחטא שלא יעניש אותנו אלא עם הרבים בבוא עתם כמו שעשה ליושבי כנען. ולז"א אינו כן כי בעיניכם ראיתם האיש שהלך אחרי בעל פעור השמידו ה' לו לבדו. והדבקים בה' נשארו חיים לפי שאין אתם נידונים בדיני יושבי כנען. כאומרו ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם. כולם ביחד. אבל אתם כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות לבדם מקרב עמם. ועמם בשלום כמאמר ספרי. וכן אמר בפרשת נצבים והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי. עד תום כל הדור ויסופו הרבים עם היחיד. וזהו למען ספות הרוה כמו שנפרש במקומו בעז"ה. לזה אמר שלא יהיה כן. אבל אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא לבדו. וכולם בטלים. ולכן אמר בכאן כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרבך. ואתם הדבקים בה' נשארתם חיים כלכם היום:

ואולי שלזה חזר משה לכרות ברית חדש עמהם. ואמר אתם נצבים היום כולכם לעברך בברית חדש. ולכן אחר שכולכם כאן. אמרו רצונכם בפירוש ולא תתביישו. לפי שאני ירא שיש בכם פורה ראש והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך. רוצה לומר במה שלבי רוצה לעשות. ואיני חושש לקבלת התורה שהיתה באונס. והם לא ענו לו דבר ושתיקה כהודאה דמיא. ולכן אמר להם יהושע אמרו בפירוש את מי אתם עובדים. כי יודע אני שתאמרו כי מפני כבודו של משה לא עניתם לו דבר. והם אמרו לא כי את ה' נעבוד. ולפי שאולי יאמרו כי מפני כבודו של יהושע לא גלו מחשבתם שנתביישו ממנו. לפי שהיה נכנס עמהם בכלי זיין. לומר לא תוכלו לעבוד את ה'. וכן אמר ואני וביתי נעבוד את ה'. לכן לא אמרו הדר קבלוה בימי יהושע. אלא הדר קבלוה בימי מרדכי ואסתר. דכתיב קיימו וקבלו היהודים מה שכבר קבלו. לפי ששם אין אונס וברצון נפשם בלי זכר אונס. קיימו עליהם ועל זרעם התורה כולה. ולכן אמר משה בכאן והתברך בלבבו לאמר. כלומר אני יודע שמפני כבודי לא תאמרו זה בפה. אבל בלבבכם תאמרו שלום יהיה לי. וזהו שורש פורה ראש ולענה:

ואולי יאמר והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי. שרמז בזה שאולי יטעה אדם לומר אע"פ שאחטא איני ירא מהעונש. כי לא יענישוני אלא עם הרבים ורע של רבים שמחה היא. וכמו שמצינו באנשי הארץ שאע"פ שחטאו קצתם לא נענשו עד שנתמלא סאתם. כאומרו כי לא שלם עון האמורי. וזהו שלום יהיה לי אע"פ שאלך בשרירות לבי. אחר שעדיין לא נתמלאה הסאה של הרבים וזהו למען ספות הרוה את הצמאה. וקורא רוה לרבים וצמאה ליחיד. וזה רוצה להוסיף חטא היחיד עם חטא הרבים. וזהו ספות הרוה. או שחושב שימתינו לו עד שיכריתו הרבים עם היחיד. וזהו למען ספות ולהכרית הרוה עם הצמאה הרבים עם היחיד. ואיש כזה לא יאבה ה' סלוח לו לבדו. כי לא ימתינו להענישו עם הרבים. אבל אז באותה שעה יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא לבדו ועמו שלום. והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל. כמו שהוא הבדיל עצמו במחשבתו מכלל ישראל. וכבר פירשתי זה בפסוק ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם. שאין מענישים אותם אלא ביחד. אבל אתם אין אתם כן. אלא כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות לבדם. מקרב עמם. ואמרו בספרי ועמם שלם. וכן אמר בכאן לא יאבה ה' סלוח לו לבדו: