Quotation_auto zu Dewarim 29:26

אתם נצבים. לפי שאמר למעלה ושמרתם את דברי הברית הזאת. סמך מיד אתם נצבים היום כולכם וגו' לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו. בענין שלא יוכלו לומר שלא נמצאו כולם בעת כריתת הברית. ואמר לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם טפכם נשיכם. להורות כי לפני השם לא ניכר שוע לפני דל. ולזה אמר שכולם היו שוים לפני השם. הראשים והמכובדים והשוטרים וההדיוטים. ואפילו חוטבי עצים ושואבי מים. כי אולי הקטנים וההדיוטים הם הגדולים. והגדולים הם הקטנים. כאומרו קטון וגדול שם הוא. כלומר בעולם הנשמות נצבים הגדולים והקטנים לפני השם. כי בזה העולם אין אנו מכירים בהם. ולכן אמר בכאן אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם טפכם נשיכם מחוטב עציך עד שואב מימיך. כולם יש להם קיום והתיצבות בשוה. כי בענייני הנפש ראוי שיהיו כולם שוים. כאומרו העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. וכל זה לעברך בברית ה' אלהיך גדולים וקטנים. וענין זה הברית נראה שלא היה ברית חדש. שכבר כרת עמהם בצאתם ממצרים. אבל ענין זה הברית היה ברית הנזכר בפרשה שלמעלה בענין התוכחות. שאמר אלה דברי הברית שהם התוכחות והייסורים שכרת אתם בארץ מואב. וכן אחז"ל במסכת ברכות נאמרה ברית במלח ונאמרה ברית בייסורים. [כמו] שכתב בכאן אלה דברי הברית. ולפי שהייסורים הם מעמידים האדם. אמר אתם נצבים היום. ויש לכם מציאות וקיום. כמו שהמלח ממתקת הבשר ומעמידה. ולכן אל תפחדו ואל תיראו מדברי הברית הזאת ומהאלות הכתובות בו. וזהו לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו. כי כ"ז למען הקים אותך וגו'. ואמר ג"כ ואת האלה הזאת. שהם האלות והקללות הכתובות למעלה. ולפי שאולי יש בכם איש או אשה שכשישמע דברי האלה הזאת יתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי. מאלה הקללות. לא יאבה ה' סלוח לו ורבצה בו כל האלה. הכתובה למעלה והבדילו ה' לרעה ככל אלות הברית. שהם הכתובות למעלה. וזהו ויחר אף ה' בארץ ההיא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה. ויתשם השם מעל אדמתם. כמו שאמר למעלה ונסחתם מעל האדמה וגו'. ונוכל לומר גם כן כי זה ברית חדש. כאומרו אשר ה' אלהיך כורת עמך היום. והוצרך בכאן ברית חדש. לפי שהברית הראשונה נכרת עם האבות שכבר מתו במדבר. ועכשיו הוצרך לכרות ברית חדש עם הבנים. ולהשביעם בשבועת האלה. כמו שאמר כאן לא יאבה ה' סלוח לו וגו' וכל הענין. וכל זה למען הקים אותך היום לו לעם קדוש. ולפי שאולי יאמרו ישראל כי בכל דור ודור היה צריך ברית חדש. אחר שלא הספיק הברית הראשונה. לזה אמר כי זה אינו כברית הראשונה. אלא עמהם ועם כל הבאים אחריהם. וזהו ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו ואת אשר איננו פה עמנו היום. שזה רמז לדורות הבאים אחריהם כמאמרם ז"ל:

ואמר הדור האחרון וגו' גפרית ומלח שריפה וגו'. הרצון אצלי שכל העולם יצדיקו דין שמים. ולא יאמרו עשה להם עול במכות הארץ ובתחלואיה. אבל כשיראו חטאתם ופשעם ויראו מכות הארץ ותחלואיה. יאמרו הם משפטי ה' אמת ויותר היו חייבים ממה שעשה להם. וראוי שתהיה גפרית ומלח שריפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח. ואם לא תפרש כן נראה שחסרה הגזירה והאמירה של דור האחרון והנכרי. אבל לפי שהם דור אחרון ובנים שנולדו להם. והם ידעו והכירו עונות הראשונים. גזרו אומר ואמרו שהם ראויים לעונש גדול. שתהיה ארצם גפרית ומלח. אבל הגוים שלא ידעו עונות הראשונים. היו תמהים ואומרים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת. וזהו ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' והתשובה שיאמרו להם על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם אשר כרת אתם. אבל בראשונים לא הוצרך לומר להם זה. לפי שהם היו יודעים שעברו את ברית ה'. ואולי יאמר ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת. כלומר אנו מודים שחטאו ישראל והיו ראויים למכות ולעונשים. אבל הארץ הקדושה מה חטאה שתהיה גפרית ומלח שריפה כל ארצה. כאלו היתה ארץ ארורה ומקוללת כסדום ועמורה. ולזה השיבו להם על אשר עזבו את ברית ה' וילכו ויעבדו אלהים אחרים אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם. כלומר שאם היו מכירים אותם אלהים מתחלה. היה רע אבל לא כ"כ. אבל לא ידעום בשום ענין ובשום זמן. וא"ת אע"פ שלא ידעו מתחלה. הכירו בהם שום טובה שעשו להם. לזה אמר ולא חלק להם שום טובה. ועל זה ויחר אף ה' בארץ ההיא. אע"פ שהיא לא חטאה. לפי שמצד טובתה ושמנינותה חטאו. כאומרו ירכיבהו על במותי ארץ וגו' וישמן ישורון ויבעט. ואומר ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה. ועוד סבה שנית שרצה השם לרחם על ישראל מצד זכות אבותם. כאומרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם. ולא רצה לשפוך עליהם חרון אפו. בענין שלא יכלו. ולזה שפך חרון אפו על העצים ועל האבנים ויצת אש בציון כמאמרם ז"ל. וזהו ויחר אף ה' בארץ ההיא להביא עליה כל הקללה. ובסבת זה ויתשם ה' מעל אדמתם והפיצם בגוים ולא כלם לגמרי. ולפי שעם כל זה יש לשאול הארץ מה חטאה. ואם הם חטאו יפרעו חובם. לזה אמר אל תתמה על החפץ. כי הנסתרות לה' אלהינו ואין לנו עסק בנסתרות. לפי שלא ישיג דעתנו לתת סבה לזה. אבל הנגלות לנו ולבנינו. וכמו שאמר המשורר מי זה האיש ירא ה' נפשו בטוב תלין. ולפי שאני רואה בהפך כי בני הצדיקים וזרעם הולכים מדחי אל דחי. לזה אמר אל תתמה על זה כי סוד ה' ליריאיו. והוא כמו הנסתרות לה' אלהינו: