Quotation_auto zu Dewarim 31:23

ומה שאמר קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו. ולא מצאנו שהשם צוה לו דבר. ואיך אמר ואצונו. אולי נאמר שפירושו ואצונו לנגיד ולמלך על עמי ישראל. ולכן אמר ויתיצבו באהל מועד שניהם שוים. וכן אמר לכבודו ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. אע"פ שהכותב לא היה אלא משה לבדו דכתיב ויכתוב משה את השירה הזאת אמר כתבו לכבוד יהושע. ואולי אע"פ שמשה היה הכותב. יהושע היה מסייעו בתיקון הקלפים. או שהיה מסייעו להגיה כאלו שניהם כותבים ולכן אמר כתבו לכם. ואולי נאמר כי הטעם שאמר ואצונו. לפי שהשם בא לצוות את העם כאומרו וקם העם הזה וזנה וגו' ואנכי הסתר אסתיר פני וגו'. וכן כל הפרשה הוא להזהיר את ישראל על עבודה זרה. ואחר שהזהיר וצוה לישראל. הוא כאלו צוה ליהושע שהוא המנהיג. כי המנהיג הוא שקול ככל העם. והעם שקול כמנהיג. כמו שאמר משה וישלח מלאכים ובמקום אחר כתיב וישלח ישראל מלאכים. ולכן אמר בכאן ואצונו כאלו חוזר אל העם. ורצה השם שיעמדו משה ויהושע לראות באזהרת העם וזהו ואצונו. ואולי נאמר כי צו את יהושע היא כתובה בסוף באומרו ויצו את יהושע ויאמר חזק ואמץ. ואע"פ שזה נראה לי דוחק. שכבר נשלם דיבור השם והפסיק בפסוק ויכתוב משה את השירה הזאת. ואח"כ חזר לומר ויצו את יהושע. וירא ה' באהל בעמוד ענן. הנה לפי מעלת משה ע"ה שהיה מביט באספקלריא המאירה. לא היה ראוי שיתגלה לו עכשיו בעמוד ענן. וכ"ש עתה שהיה סמוך לפטירתו שהיה דבק יותר אל השם. כדכתיב תוסף רוחם יגועון. ואולי כי הטעם שנראה אליו בעמוד ענן היה בעבור יהושע. כי אחר שאמר והתיצבו באהל מועד. אע"פ שהשם היה מדבר עם משה. יהושע היה שומע קול הנבואה. ולכן נראה בעמוד ענן לפי שהיה מתחיל בנבואה. ובסוף הענין דיבר השם אליו כדכתיב ויצו את יהושע בן נון וגו'. ויהיה זה כטעם הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך. וכן בכאן בעבור שישמע יהושע נראה בעמוד ענן. או שנאמר שהטעם שנראה בעמוד ענן. הוא להורות שהקב"ה כביכול מתעצב אל לבו על מיתת הצדיקים כדכתיב יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. ואמרו שאין הקב"ה גוזר מיתה על הצדיקים עד שישאלו בפיהם. דכתיב ואברככה לפני ה' לפני מותי. ואמרו ג"כ איך אומר ליצחק שימות שפשט צוארו על גב המזבח. עד שלזאת הסבה נראה בכאן בעמוד ענן לפי שאמר למעלה הן קרבו ימיך למות. כמי שאומר אני לא הייתי רוצה שתמות. אבל קרבו ימיך למות ושלמו ימיך. והגיע זמנו של יהושע ליטול שררה ולכן קרא ליהושע. ולפי שהשם נתעצב אל משה נאמן ביתו וממלכתו. נראה בעצבון ובעמוד ענן. כאלו הלביש שמים קדרות על משה נביאו. וכמו שאמרו על חרבן הבית ויקרא ה' אלהים לבכי ולמספד. עד שאמרו מלך ב"ו אבל מהו עושה. מכבה את הפנסים ותולה שק על פתחו [כן] כתיב ביה אלביש שמים קדרות ושק אשית כסותם. כן נוכל לומר בכאן שבשביל משה יחידו כבה את הפנסים והלביש שמים קדרות ונראה בעמוד ענן. ולכן אמר הנך שוכב עם אבותיך. כלומר הרבה יש לי לידאג על מיתתך. לפי שידעתי כי מיד יסורו ישראל מדרך ה'. ומי יעמוד לפני להתפלל עליהם ולמסור נפשו עליהם. וזהו וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ. ודכוותה בחטא אהרן ומרים נאמר וירד ה' בעמוד ענן. לפי שהיה לו לדבר עם אהרן ומרים. וכן לפי שהקב"ה נצטער על חטא אהרן ומרים ועל פורענותם. ירד בעמוד ענן כביכול שנתעצב על חטאתם ועל פורענותם. ובמדרש הזוהר אמרו הנך שוכב עם אבותיך. שאמר לו הקב"ה אע"פ שאתה שוכב עם אבותיך. הנך מצוי וקיים. וזהו הנך. וזה להורות שהוא מצוי בעולם הנפשות והוא חי וקיים. וכן להורות שכל זמן שיהושע חי. משה היה מצוי כאלו לא מת. וזהו הנך שוכב עם אבותיך וקם העם וזנה. והרי כל זמן יהושע לא עבדו ע"ז כאלו היה משה חי וקיים. וזהו הנך מצוי וקיים:

ואמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. כלומר התיקון לכל זה היא התורה. ולכן ועתה מיד כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל. בענין שבה ימצאו כל הדברים העתידים לבא עליהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בהם. כי אביאנו אל הארץ כאשר נשבעתי. והם יהיו כפויי טובה. ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים. כנגד וזנה אחרי אלהי נכר הארץ. ונאצוני כנגד ועזבני. והפר את בריתי כנגד והפר את בריתי אשר כרתי אתו. והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות כנגד מה שאמר למעלה ומצאוהו רעות רבות וצרות. וא"כ למה נשנית זאת הפרשה. והרצון אצלי בזה שהשם הגיע לסוף מעשיהם. וידע כי באחרית הימים תלך זאת האומה מדחי אל דחי ומרעה אל רעה. ומיד כשיראו צרתם. יאמרו הלא כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ויכירו עונם. ואחר כך יצאו מרעה אל רעה יותר גדולה. והוא שיפנו אל אלהים אחרים ויכעיסוהו ויפרו בריתו. אע"פ שימצאום רעות רבות וצרות לא יכירו חטאתם ולא יודו על פשעיהם. לא מתוך צרה ולא מתוך רווחה. ולכן אמר שלזה צריך שיכתבו השירה הזאת וענתה השירה הזאת לפניו לעד. בענין שהשירה עצמה תתרה בהם ועל דעתם ואע"פ שהם לא ישובו מעצמם. וזהו חסד גדול מהשם שאע"פ שלא ירצו. ישובו אל השם ויהיה מלכם על כרחם. כאומרו אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. וזהו וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו. וזאת הבטחה גדולה לישראל. כמאמרם ז"ל וכמאמר הנביא לא ימושו מפיך. וכל זה אני אומר לפי שאני ידעתי את יצרו אשר הוא עושה. היום בטרם אביאנו אל הארץ. ומה יעשה אחר שאביאנו אל ארץ זבת חלב ודבש. ולפי שזאת השירה עיקר התורה ותועלת לישראל בעת צרתם. ואמר השם ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. בעת הזאת. כתב בכאן ויכתוב משה את השירה הזאת וילמדה את בני ישראל. קודם צוואת יהושע. דכתיב ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ ואנכי אהיה עמך. אע"פ שמן הראוי היה שישלים השם דיבורו וצוואת יהושע ואח"כ יאמר ויכתוב משה את השירה הזאת וגו'. ויסמוך לו ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת וגו'. אבל נכנס פסוק ויכתוב משה את השירה הזאת בנתים לסבה שזכרנו. שאם לא כן איני יודע למה נכנס פסוק זה בכאן קודם צוואת יהושע. אם זאת הצוואה של ויצו את יהושע היא מה שאמר למעלה ואצונו. לכן נראה לי שפי' ואצונו הוא כמו שפירשתי למעלה. ואצונו לנגיד על עמי. ובכאן פירש הדבר יותר ואמר ויצו את יהושע ויאמר חזק ואמץ אתה כי תביא את בני ישראל אל הארץ. לפי שאתה נגיד ומצוה לאמים. וכבר כתבתי לך שד"ת רשות במקום אחד ועשירות במקום אחר ומה שחסר זה גלה זה: