Quotation_auto zu Dewarim 32:49

ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים, רבי אחא ברבי יאשיה אומר שתי נזיפות נזפה, אלו אביה בשר ודם נזף בה צריכה שתהא נכלמת שבעה, אי מה אביה בשר ודם שבעה קל וחומר הקב"ה ארבעה עשר, דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה אביה בשר ודם שבעה אף הקב"ה שבעה. שנו רבותינו נגח נגף נשך רבץ בעט ברשות הרבים משלם חצי נזק, ברשות הניזק משלם נזק שלם דברי רבי טרפון, וחכמים אומרים חצי נזק. א"ל רבי טרפון ומה אם במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים [שהוא פטור] החמיר בקרן, מקום שהחמיר עליהם ברשות הניזק אינו דין שנחמיר עליה בקרן, א"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה ברשות הרבים חצי נזק אף ברשות הניזק חצי נזק. ורבי טרפון לית ליה דיו, והא דיו דאורייתא הוא, דתניא מדין ק"ו כיצד ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה וגו' [ק"ו לשכינה י"ד יום, אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון], כי לית ליה דיו היכא דמיפרך ק"ו, היכא דלא איפרך ק"ו אית ליה דיו. רבי טרפון שבעה לשכינה לא כתיבי אתא ק"ו אייתי ארבסר אתא דיו אפיק שבעה ואוקי שבעה. חצי נזק כתיב באורייתא ואתא ק"ו ואייתי חצי נזק אחרינא ונעשה נזק שלם, אי דרשת דיו ואפקיה איפריך ליה ק"ו, ורבנן שבעה דשכינה כתיבי דכתיב תסגר שבעת ימים, ורבי טרפון ההיא שבעה תסגר דדרשינן דיו הוא, ורבנן כתיב קרא אחרינא ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים, ורבי טרפון ההוא דאפילו בעלמא דרשינן דיו שלא תאמר הכא משום כבודו של משה אבל בעלמא לא קא משמע לן. ותסגר מרים (כתוב ברמז תקי"ח). והעם לא נסע ללמדך שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו, מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק לפיכך עכב לה הקב"ה ארון ושכינה כהנים ולוים וישראלים ושבעה ענני כבוד שנא' והעם לא נסע עד האסף מרים. יוסף זכה בעצמות אביו ואין באחיו גדול ממנו ויעל יוסף לקבור את אביו, מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה. משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף. מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב"ה שנאמר ויקבור אותו בגי. רבי יהודה אומר אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו, הרי הוא אומר עלה אל הר העברים הזה הר נבו זה נחלת בני ראובן, ולא נקבר אלא בשדה נחלתו של גד שנאמר ולגד אמר ברוך מרחיב גד וגו' וירא ראשית לו וגו' מלמד שהיה משה נתון על ידו של הקב"ה ארבעה מילין מחלקו של ראובן לחלקו של גד ומלאכי השרת מקלסים לפניו ואומר צדקת ה' עשה וגו', ולא משה בלבד אלא כל הצדיקים הקב"ה אוספן שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך:

וירא ראשית לו זק קבורתו שנברא בתחילת ברייתו של עולם. כי שם חלקת מחוקק זה משה שהיה סופר. ויתא ראשי עם כל חבורה וחבורה נוטל שכר עמהם, וכן הוא אומר לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל, וכל כך למה תחת אשר הערה למות נפשו, שנאמר ואם אין מחני נא. וירא ראשית לו הוא בא בראש תחלה והוא יבוא בראש לעולם הבא. כי שם חלקת מחוקק ספון זו קבורתו של משה שנתנה בחלקו של גד והוא לא מת אלא בחלקו של ראובן שנאמר עלה אל הר העברים הזה הר נבו, ומה תלמוד לומר כי שם חלקת מחוקק ספון מלמד שהיה משה מוטל מת בכנפי שכינה ארבעת מילין מחלקו של ראובן לחלקו של גד ומלאכי השרת מספידין עליו ואמרים יבוא שלום ינוח על משכבו. זה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן, קשת, ומן, באר, וכתב, ומכתב, ולוחות, ופי האתון, ופי הארץ, וקברו של משה, ומערה שעמד בה משה ואליהו, ומקלו של אהרן שקדיו ופרחיו, ויש אומרים אף בגדים של אדם הראשון, ויש אומרים אף הכתנות והמזיקין, רבי יאשיה אומר משום אביו אף האיל והשמיר, רבי נחמיה אומר אף האור והפרדה, רבי יהודה אומר אף הצבת, וכן הוא אומר צבתא בצבתא מתעביד צבתא קדמייתא במה הות מתעבדא הא לאיי ביריא הוות, אמר ליה יכול לעשות בדפוס ולהתיכה בתוכו הוי לא ביריא הוות. ויתא ראשי עם מלמד שעתיד משה ליכנס בראש כל חבורה וחבורה, בראש חבורה של בעלי מקרא, בראש חבורה של בעלי תלמוד, וליטול עם כל אחד ואחד שכר, וכה"א לכן אחלק לו ברבים וגו'. צדקת ה' עשה וגו' [וכי] מה צדקה עשה בישראל, והלא כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר, באר עולה להם, מן יורד להם, שליו מצוי להם, וענני כבוד מקיפות אותן, אלא שאמר כי יהיה בך אביון. ד"א צדקת ה' עשה ומשפטיו מלמד שהצדקה קשור בדין תחת כסא כבוד שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה. תניא אמר ר' יהודה אילמלא מקרא כתוב א"א לאומרו היכן מת משה בחלקו של ראובן שנאמר ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ונבו בחלקו של ראובן קיימא דכתיב ובני ראובן בנו את נבו ואת בעל צפון, והיכן משה קבור בחלקו של גד שנאמר וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון, ומחלקו של ראובן עד חלקו של גד כמה הוו ארבעה מילין אותן ד' מילין מי מוליכו, מלמד שהיה משה מוטל בכנפי השכינה ומלאכי השרת אומרים צדקת ה' עשה וגו', והקדוש ברוך הוא (מאי) אומר מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און, ושמואל אמר מי כהחכם ומי יודע פשר, רבי יוחנן אמר והחכמה מאין תמצא, ורב נחמן אמר וימת משה עבד ה', סמליון אומר וימת משה ספרא רבה דישראל, תניא רבי אליעזר הגדול אומר י"ב מיל על י"ב מיל כנגד מחנה ישראל בת קול משמיע ואומר וימת משה ספרא רבה דישראל, ויש אומרים לא מת, כתיב הכא וימת שם משה וכתיב התם ויהי שם עם ה', מה להלן משמש ועומד אף הכא עומד ומשמש: