Quotation_auto zu Dewarim 33:27

אין כאל ישורון לפי שלמעלה ברך כל השבטים איש כברכתו. ובא עכשיו לכלול לכולם יחד. ואמר אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך. לרמוז שאין בכל האלוהות כאל. כשישראל הם ישרים ותמימים. עד שהוא רוכב שמים בעזריך ומשפילם ושודד המערכות לעזור לישראל. וכן בגאותו רוכב שחקים ומשפילם אע"פ שהוא מעונה אלהי קדם. כאומרו השמים כסאי. ואמר זה לפי שאמר למעלה ממגד שמים מטל וגו' ורצון שכני סנה. שהכל תלוי ברצונו הפשוט להוריד הגשמים או לעוצרם כאומרו ועצר את השמים. ואמר אין כאל. ולא אמר מי כאל. לפי שבירך למעלה לכל השבטים בטובות העוה"ז ובטובות עוה"ב. אמר שאין בכל אלהי הארצות שיעשה זה. לפי שגם הטוב אין אותם. וכל שכן שיוכלו לשדד מערכות השמים. ולכן אמר אין בכל אלהי מצרים שידעתם. ולא באלהי העמים אשר עברתם. שיהיה רוכב שמים כמו השם. וכן בגאותו שחקים מצוה עליהם ומכניעם. לטחון מן לצדיקים. כאומרו ויצו שחקים ממעל. ואמרו למה קראו שחקים ששוחקים מן לצדיקים. וכן רמז אין כאל ישורון. לפי שהגדול שבאלים שעובדים הוא השמש. והשם כשרוצה רוכב שמים ומסיר אורו ומשפילו ומה יעשה לשאר האלוהות. ואם זה שהוא מעונה אלהי קדם. השם משפילו. כל שכן שיהיו תחת ידו זרועות עולם השפל. באופן שבזהו יגרש מפניך אויב. במאמרו. ויאמר השמד. או שיאמר ומתחת זרועות עולם. לרמוז שאע"פ שהשמים גבהו והם מעונה אלהי קדם. עם כל זה מלמטה יש להם זרועות ועמודים לסומכם ולקיימם. והם האבות. ובזכותם רוכב שמים בעזרך. וכן למטה ויגרש מפניך אויב:

ויפגע במקום למה מכנין שמו של הקב"ה וקורין אותו מקום מפני שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. אמר ר' יוסי בן חלפתא אין אנו יודעין אם הקב"ה מקומו של עולם או אם העולם מקומו ממה דכתיב הנה מקום אתי הוי הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו. אמר ר' יצחק כתיב מעונה אלקי קדם אין אנו יודעים אם הקב"ה מעונו של עולם או אם העולם מעונו ממה דכתיב ה' מעון אתה היית לנו הוי הקב"ה מעונו של עולם ואין העולם מעונו. משל לגבור שהיה רוכב על סוס וכליו משופעים אילך ואילך הסוס טפל לרוכב ולא הרוכב טפל לסוס הדא הוא דכתיב כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה:

וכסה את עין הארץ אמר ריש לקיש כל מה שברא הקב"ה באדם ברא בארץ, אדם יש לו ראש והארץ יש לה ראש שנאמר וראש עפרות תבל, אדם יש לו עינים והארץ יש לה עינים שנאמר ויכס את עין כל הארץ, אדם יש לו אזנים ובארץ כתיב שמעו שמים והאזיני ארץ, אדם יש לו פה והארץ ותפתח הארץ את פיה, אדם יש לו ידים והארץ והארץ הנה רחבת ידים, אדם יש לו זרוע וכתיב ומתחת זרועות עולם, אדם יש לו טבור וכתיב יושבי על טבור הארץ, אדם יש לו ירכים והארץ וקבצתים מירכתי ארץ, אדם יש לו רגלים וכתיב והארץ לעולם עומדת, האדם אוכל וכתיב ארץ אוכלת יושביה, האדם שותה והארץ למטר השמים תשתה מים, אדם מתגעש והארץ ותגעש הארץ, אדם משתכר וכתיב נוע תנוע ארץ כשכור, אדם מקיא וכתיב ותקיא הארץ את יושביה, וכשם שהאשה יולדת כך הארץ שנאמר היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת אלו ישראל שבפעם אחת הקב"ה מביאן ומכניסן לירושלים שנאמר ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה א"ל הקב"ה חייך לשעה קלה אני מקבץ גלותך שכך אמר ישעיה שאי סביב עיניך וראי וגו', ויבוא ארבה וחסיל וסלעם ואכל יתר הברד אז שמחו מצרים ויצודו מהם לרוב מאד וימלחום ויהפוך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה גם מהמלוחים לא נשאר ארבה אחד: