Hebräische Bibel
Hebräische Bibel

Quotation_auto zu Dewarim 33:28

וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַֽעַרְפוּ טָֽל׃

Und Israel wohnt in Sicherheit, der Brunnen Jakobs allein, in einem Land aus Mais und Wein; Ja, sein Himmel fällt Tau.

צרור המור על התורה

אחר כך אמר ויקרא יעקב אל בניו. לפי שלמעלה דבר יעקב עם יוסף ועם בניו ובירך אותם ולא כן עשה לשאר הבנים. לזה התחיל לקרוא לבניו בלשון רכה ותחנונים ובלשון חבה. וזהו ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם. האספו ובואו כולכם באגודה אחת בלי שנאה וקנאה. כי מה שאמרתי ליוסף ולבניו היו דברים זמניים פרטיים לו. אבל עכשיו האספו כולכם ואגידה לכם דברי סתר וחכמה. וזהו לשון ואגידה בכל מקום ענין המשכת חכמה. כתרגומו משכו נגידו וכן ויגד לכם את בריתו. ותגד לבני ישראל. ומה הם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים לכל אחד ואחד מכם. ולכן אמר האספו עם ואגידה. כי לשון אסיפה יאמר על חכמה כמו בעלי אסופות. וכן אספה לי ע' איש. ולכן נקרא קהלת לפי שהיה מקהיל ומאסף דברי חכמה. ואחר שמהיום הזה היה רוצה לומר להם הדברים שיהיו באחרית הימים. אין לך חכמה גדולה מזאת. והיאך תזכו לאלו הדברים. כשתהיו כולכם באגודה אחת ולא יהיה פירוד ביניכם אלא שתהיו באחדות אחד. כמו שעשיתי אני שקשרתי וייחדתי כל הדברים כולם בסוד הסולם ובסוד הייחוד. וזהו הקבצו ושמעו בני יעקב לשמוע דברי חכמה ומוסר. כי השמיעה עיקר הכל כאמרו שמעו ותחי נפשכם. ומכאן למדו לומר במ"ת נעשה ונשמע. ולכן אמר שם ויחן שם ישראל כאיש אחד בקבוץ אחד כמו שאמר כאן הקבצו ושמעו. ואם תשמעו לדברי כבנים השומעים מוסר אב. מיד תזכו לשמוע דברי השם שהוא ישראל אביכם. כאמרו כי אתה אבינו. וכל זה להורות לנו שדברי יעקב וברכותיו כולם היו מוסכמים מהשם. ולכן תמצא שרמזו ז"ל על פסוק וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב. שכל ברכות משה היה מעין ברכותיו של יעקב. לפי שאל אחד אמרן. וזהו אומרם אתה מוצא ביעקב שהסכים הקב"ה עמו כשאמר האספו ואגידה. שכן מצינו שמשה ברכן כן. הוי כי מי גוי גדול שהסכים הקב"ה עמהם. וכן אמרו שהסכים הקב"ה עם יהושע כשלמד הקב"ה ליהושע להכות יריחו לא קבל עליו לתקוע בשופרות כדי שלא יחללו בני ישראל שבת. והקב"ה הסכים עמו ותקע הוא תחלה. הה"ד וירע העם ויתקעו בשופרות. אימתי ויהי כשמוע את קול השופר. השופרות לא נאמר אלא השופר. זהו שופר של מעלה שהריע הוא עמהם. דכתיב ויריעו העם תרועה גדולה. מהו גדולה שהריע עמהם גדולו של עולם. הה"ד כי מי גדול וגו'. ולכן אמרו יעקב לא בירך לראובן אלא קנטרו. ועלה הדבר למשה ובא משה וקרבו הה"ד יחי ראובן. וכן קנטר יעקב לשמעון. ומשה לא ברכו אבל כללו בברכת יהודה דכתיב שמע ה' קול יהודה. וכן לוי לא נתן לו חלק בארץ אלא ברכו בקרבנות שנאמר ישימו קטורה באפך. ולכן היו נפוצים בכל ישראל לקבל המעשרות כמו שאמר יעקב אחלקם ביעקב. יעקב בירך ליהודה ידך בעורף אויביך ומשה בירכו ידיו רב לו. יעקב בירך לזבולון בסחורה ויששכר בתורה כד"א זבולון לחוף ימים ישכון ויששכר חמור גרם. ואף משה ברכו שנא' שמח זבולון ואמר כי שפע ימים יינקו. יעקב בירך לדן דן ידין עמו כאחד המיוחד בשבטים זה יהודה שקראו אף משה דן גור אריה יזנק וכו'. יעקב בירך לגד גד גדוד יגודנו כשיוצאין למלחמה נוצחין והיו הרוגיהן ניכרים מפרק הראש עד הזרוע. וכן ברכו משה וטרף זרוע אף קדקוד. יעקב בירך לאשר שיהא שמן רב בחלקו שנאמר מאשר שמנה לחמו. וכן ברכו משה וטובל בשמן רגלו. יעקב בירך לנפתלי אילה שלוחה שארצו מבורכת. וכן ברך משה ומלא ברכת ה'. יעקב בירך ליוסף ברכת שמים מעל. וכן ברכו משה שנאמר ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת. יעקב בירך לבנימין שתהא השכינה שורה בגבולו שנאמר בנימין זאב יטרף. וכן ברכו משה שנאמר ידיד ה' ישכון לבטח. הוי אומר ותגזר אומר ויקם לך. כמו שגזר יעקב כך קיים הקב"ה ע"י משה ע"כ. ולפי שבישראל סוד הייחוד. אמר האספו ואגידה לכם. כי באסיפה וקיבוץ יזכה האדם לעולם הנפשות שהוא שכר באחרית. וזהו את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. ולפי שזכה האדם בייחוד הנפשות עם ייחוד השם והתורה. אמר ושמעו אל ישראל אביכם. וז"ש במדרש בקש יעקב לגלות הקץ לבניו כד"א האספו ואגידה לכם ונסתלקה ממנו השכינה והתחיל לומר דברים אחרים. התחיל לומר שמא יש פיסול במטתי פסולת וכו'. או שמא אחר שאני נפטר מן העולם אתם משתחוים לאל אחר. אמרו לו שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת וכו'. באותה שעה השתחוה על מטתו וגו'. ואמר בשכמל"ו. אמר לו הקב"ה ליעקב מתאוה היית שיהיו בניך מיחדים שמי ומשכימין ומעריבין וקורין ק"ש על שמך הה"ד ה' אלהינו ה' אחד. א"ר לוי ומה ישראל אומרים עכשיו שמע ישראל אבינו שבמערה. אותו דבר שצויתנו נוהג בנו ה' אלהינו ה' אחד. ולפי שענה יעקב אחר בניו בשכמל"ו. לפיכך אנו אומרים אותו אחר שמע ישראל ע"כ. הרי לך מבואר עיקרים גדולים בענין הייחוד. וטעם הייחוד שכתבתי למעלה כמתנבא ואינו יודע למה ביעקב יותר מבשאר אבות. מצאתיהו בכאן והוא ענין נפלא מאד. וכן מה שכתבתי במלת האספו. ואח"כ אמר הקבצו ושמעו לפי שנסתלקה ממנו שכינה. ובמדרש אמרו למה האספו הקבצו. אלא להודיעם שהן גולין שני פעמים ויצטרכו אסיפה וקיבוץ מגלות בבל ומגלות אדום. ד"א אסיפה לנדחים וקיבוץ לנפוצים. הה"ד ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ. ד"א האספו מכל ארץ מצרים. והקבצו לפני מטתי ע"כ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

צרור המור על התורה

והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך ובאו עליך הקללות האלה והשיגוך. אע"פ שתברח מהם. אחר שהמכשלה הזאת תחת ידיך. וכמו שאמר הנביא בעת פקודתם יכשלו. ובאו כל הקללות במקום הברכות. כנגד ברוך אתה בעיר אמר ארור אתה בעיר וכן כולם. ישלח ה' בך את המארה בכל משלח ידיך. הוא כנגד ולברך את מעשה ידיך. ידבק ה' בך את הדבר וגו' יככה ה' בשחפת וכן יככה ה' בשחין מצרים וכן יככה ה' בשחין רע. הוא בכלל יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת את מטר ארצך בעתו. כי אחר שהגשמים בעתם אין חולי ואין מכאוב ואין שחין ואין פגע רע. וכשישתנו סדרי הזמנים. יוסיפו סבה ומכאובות וחולי. כאומרו הנותן מטר וגו' לשום שפלים למרום וגו'. כי כשיורד המטר בעתו משים שפלים למרום כנגד התבואות. וכששולח מים על פני חוצות מקום שאין שם זרעים. וקודרים שגבו ישע. שהם בני אדם שחשך משחור תארם מצד מניעת הגשמים. וכן והיו שמיך אשר על ראשך נחשת. היא כנגד יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים. כי בברכה יפתח השם לך את השמים. ולא לאחרים. כאומרו חלקה אחת תמטר. ובקללה הוא להפך שמיך אשר על ראשך לבד יהיו כנחשת. ובשאר הארצות יריקו מטר. כן והארץ אשר תחתיך ברזל וכל שאר הארצות תהיה בהם ברכה. וכן בברכת משה אמר אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל. כי שמיו לבד יערפו טל. באופן שבזה יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים. אשר על ראשך ירד עליך הרעה. יתנך ה' נגף לפני אויביך. הוא כנגד יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך. ובזה והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ. שכולם יזועו ממכותיך. ובזה והיתה נבלתך למאכל לעוף השמים. כי אחר שתנוס מלפני אויביך יהרגוך בדרכים ותהיה נבלתך למאכל לעוף השמים. כמו שקרה בעונותינו לנסים מפורטוגא"ל לארץ ישמעאל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

צרור המור על התורה

בלידת בנימין כתיב ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין. ובברכת יעקב כתיב בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד. ולערב יחלק שלל. ובברכת מרע"ה כתיב לבנימן אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן. רחל הצדקת במראה הנבואה בשעת מיתתה ראתה כל עניני בנימן ומקריו שיקרו לו. טובות שיבואו עליו לפי שהוא ילד שעשועים קטן. ולכן יבחר בו השם לבנות בית מקדשו בחלקו. וזה פלא גדול כי אין נבואה שורה אלא מתוך שמחה ולא מתוך עצבות. והיא יושבת על המשבר מיללת על מר נפשה ובוכה ומצטערת על צער בנה שראתה כמעט שהגיע בנה לשערי מות. בענין פלגש בגבעה עד שלא נשאר לו שריד כמעט. אבל זה אינו דבר פלא בצדיקים כמאמרם ז"ל תוסף רוחם יגועון. ואמרו כי לא יראני האדם וחי בחייהם אינם רואים אותי אבל במיתתם רואים. ולכן ראתה עינה מה שלא ראתה בחייה. כי בחייה האריכה בענייני יוסף. ואמרה אסף אלהים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר. ואחר שהאריכה נוכל להבין בדבריה דברים רבים. אבל בכאן שלא אמרה אלא מלה אחת והיא ותקרא שמו בן אוני. ובזו המלה רמזה דברים נפלאים מכל עניני בנימן. זה יורה על מעלתה וחכמתה. ולא לחנם כתב בה קול ברמה נשמע. שתרגם יונתן בן עוזיאל קל ברום שמיא אשתמע נהי בכי תמרורים. שני בכיות הבכי שבכתה בצאת נפשה כי מתה על שבט בנימן. ובכי אחר גלות בניה. וזהו רחל מבכה על בניה. ולכן אמר בצאת נפשה כי מתה. כלומר עד שכמעט היתה מתה ותקרא שמו בן אוני. כלומר כי זה הבן הנולד לה יגיע לשערי מות על ענין פלגש בגבעה. וזהו בן אוני בן צערי בן אבלי. והיא אמרה זה כמצטערת ומייללת ואומרת. אני הייתי חושבת שאתה תהיה ילד שעשועים ילד זקונים קטן ושאשמח בך. ואחר שאני קרובה למות ולא אזכה לראות בשמחתך אני קורא לך בן אוני בן צערי בן אבלי. כמו לא אכלתי באוני ממנו. וזאת הנבואה היתה על ענין פלגש בגבעה שכמעט מתו כולם על אותה נבלה. כמו שכתוב שם אותי דמו להרוג ואת פלגשי ענו ותמת. ולכן אמר בכאן בצאת נפשה כי מתה. כי די שיאמר בצאת נפשה. מה צריך לומר כי מתה. אלא שיש בכאן כי בעת צאת נפשה ראתה אותו ענין של פלגש איך אנסוה בני בנימין עד שמתה. וזהו בצאת נפשה ראתה כי מתה אותה פלגש כמו שאמר ואת פלגשי ענו ותמת. ולכן קראה שמו בן אוני בן צערי כי אני גולה וסורה ועצבה ומתאוננת על בני. שיהיה ביניהם רעה ונבלה כזאת. ועוד רמזה בדבריה שאמרה בן אוני בן כחי. כמו מצאתי און לי. הוא ראשית אוני. מרוב אונים. וראתה בכאן צרת ישראל בעניין המן שגזר עליהם להשמיד להרוג ולאבד. שהיו כולם חשובים כמתים לולי שהעיר השם את מרדכי ואסתר המלכה לעמוד על נפשם. והם היו כח ישראל וראשית אונו. ולכן אמרה בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני. לרמוז שאף על פי שיגיעו לדכדוכה של נפש ויהיו קרובים לצאת נפשם. זכות הצדיקים ואונם וכחם יגינו עליהם. וזהו ותקרא שמו בן אוני בן כחי. כי בכח ידו ובחכמתו של מרדכי ניצולו ישראל מהמיתה. כי הצדיקים נקראו כח ה'. לפי שהם פועלים בכח שם ה' בתפלותיהם. ועתה יגדל נא כח ה'. ומהו כח ה' ה' ארך אפים וגומר. כי בכח ידו ובחכמתו של מרדכי ניצולו ישראל מהמיתה. כי הצדיקים נקראו כח ה' לפי שהם פועלים בכח שם ה'. ובכח י"ג מדות של רחמים ישראל נענים. וזהו אנשי אמונה אבדו באים בכח מעשיהם. ר"ל בכח תפלתם ובכח שמותיו יתברך. ובזה הם הגבורים לעמוד בפרץ לסתום פי שטן ולגדור הפרץ שפרצו הדור ויעבירו. כאומרו לולי משה בחירו עמד בפרץ לסתום פי שטן ולגדור הפרץ. וזהו כח הצדיקים וחכמתם שיש להם כח ה'. וזהו חכמה כח מה. שהוא שם שעולה במילואו מה. וזהו מה ה' אלהיך שואל מעמך. וזהו דמות כמראה אדם עליו מלמעל'. הוא שם יהו"ה שעולה למספר אדם. ולכן הצדיקים יש להם כח ואון לבטל הגזרות. כאמרו צדיק מושל ביראת אלהים. וכשהצדיקים מסתלקין מן העולם כשל כח הסבל. כאומרו התרפית ביום צרה צר כחך. וכן אמר כי השתות יהרסון שהם צדיקים שהם יסוד וכח העולם כאומרו וצדיק יסוד עולם. ולכן כשראתה רחל מרדכי ואסתר שהם כחם של ישראל. קראה לבנימין בן אוני בן כחי. וזהו איש יהודי כמו וחזקת והיית לאיש. כי מרדכי הראה כחו להמן ולא קם ולא זע ממנו עד שנפל בידו בכח תפלתו ותעניותיו. ומסר עצמו למיתה לעבור מאמר המלך בשביל מלכו של עולם. ואביו קרא לו בנימין. כלומר בן ימין שעמד לימין אביו להושיע משופטי נפשו המן ואחשורוש. וכן עומד לימין השם שהוא רחמים לרחם ישראל ולהושיעם ולשבר האויב בכוחו וגבורתו. וזהו ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב. כלומר נאדרי בכח הצדיקים ותפלתם לפי שהם ימין ה'. וזהו איש יהודי חזק וגבור. היה בשושן הבירה והוא איש ימיני. כאומרו ואביו קרא לו בנימין בן ימין השם. וזהו איש ימיני. וזהו בן אוני. וכן ראתה במראה הנבואה בנימין שהיה ידיד השם ילד שעשועים שבו היה משתעשע השם בבית קדשו ותפארתו שהיה בחלק בנימין. וזהו בהמ"ק שהיא עוזם ותפארתם וכחם של ישראל. כדכתיב עוז ותפארת במקדשו. וזהו בן אוני בן עוזי וכחי. כי אין עוזם ותפארתם של ישראל אלא ב"ה. שנאמר הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם. וכן ושברתי את גאון עוזכם. כי היא גאונם ועוזם של ישראל. ובה היו מתגאים שהיו מתפללים בה על כל צרה שלא תבא על הצבור ונענים. כמוזכר בתפלת שלמה. וזהו בן אוני בן כחי ועוזי. כי בית המקדש היה מכפר על כל עונותיהם. וזהו מעוזם ותקפם היות נקיים בלי עון. כאמרם ז"ל א"ר אליעזר לא היה אדם לן בירושלים ובידו עון שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. ולכך היו חזקים ובריאים כאולם. אבל כשהיו חוטאים היו חלשים וחולים מפחד ומדאגה. כדכתיב פחדו בציון חטאים בלי עון וחטא. וזהו שאמר מצאתי און לי ומהו האון והכח כל יגיעי לא ימצאו בי עון אשר חטא. וזהו בן אוני. וכל זה כלל יעקב בברכתו באמרו בנימין זאב יטרף. זהו עון פלגש בגבעה שכמעט מתו כלם. והנשארים לא היו יכולים ליתן להם נשים מפני השבועה. וכדי שלא יחסר שבט אחד מישראל התירו להם וחטפתם לכם איש אשתו. ושם נתקיים בן אוני בן אבלי. וזהו בנימין זאב יטרף. בבקר יאכל עד זה שאול שהיה מלך ראשון בתחלת בקרן של ישראל. ולערב יחלק שלל זה מרדכי ואסתר שעמדו להם לעת ערב כשהם בגלות ובחשך בנשף בערב יום ושללו שלל עמלק והמן. וזהו בן אוני בן כחי. וכן רמז על ב"ה שהיה בחלקו של בנימין שהיה עוזם ואונם של ישראל וכפרתם בסבת המקום והקרבנות. וזהו בנימין זאב יטרף טרף הקרבנות. כאומרו טרף נתן ליריאיו. ואמר בכהן ואתנם לו מורא וייראני. בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל כנגד את הכבש א' תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. וכן משה כלל בברכתו ואמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו. כלומר שאע"פ שאמו קראתו בן אוני בן צערי. לפי שלא שמחה להשתעשע בו כילד זקונים קטן. הקב"ה קראו ידיד ומשתעשע בו ומחבבו תחת אמו. ואע"פ שחטאו לפניו בענין פלגש בגבעה. ואח"כ היה ידידו ואהובו בסבת בהמ"ק שבחלקו שנקראת ידיד שנא' מה ידידות משכנותיך. ואף על פי שנחרב ונתמשכן בעונותיהם. כמאמר רחל בן אוני בן אבלי וצעק' על חורבן פעמים. עוד יבא זמן שיהיה ידיד ה' בלי הפסק. ישכון לבטח עליו בבנין בית שלישי שלא יחרב עוד. כאומרו גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון. ולא אמר השני מן הראשון. ואז יתקיים מקדש ה' כוננו ידיך. ואז ובמקום הזה אתן שלום השקט ובטח עד עולם. לא כבית הראשון שהיה חופף עליו ומצטער כל היום. כאמרו כי על אפי ועל חמתי היתה לי וגומר. ולא כבנין בית שני ששכן בין כתפיו ולא בכל גופו שחסרו בו ה' דברים. כאומרם וארצה בו ואכבדה ואכבד כתיב שחסרו בו ה' דברים. וזהו ידיד ה' ועוזו ומקדשו ישכון לבטח עליו לימות המשיח. חופף עליו כל היום בבית ראשון. ובין כתיפיו שכן בבית שני. וזהו בן אוני בן כחי ועוזי. וכן רמז ידיד ה' על מרדכי הצדיק שהיה ידיד ה' ואוהבו וראש לכל הבשמים. כאומרו ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא. ובשבילו שכן ישראל בטח בדד. וזהו ישכון לבטח עליו בזכות שהיה חופף עליו כל היום ומצטער כדכתיב וילבש שק ואפר ויצעק צעקה גדולה ומרה. וזהו ג"כ בן אוני בן צערי שהיה מתאונן על צרתם של ישראל. וזהו חופף עליו. וכן דרשו רז"ל חופף עליו בנימין היה מצטער על שהיה ליהודה רצועה קטנה בהיכל. ולכן בין כתיפיו שכן בגובה שבגוף דכתיב וגדול ליהודים. וכל זה הוציאוהו יעקב ומרע"ה ממלת בן אוני. וכל זה להורות על מעלת רחל ולאה שהסכימה דעתן לדעת המקום ב"ה. וקראו הן שמות לבניהן מורים על העתידות. ועל כל מה שהתנבאו הנביאים. ואדון הנביאים ע"ה ומבחר האבות ע"ה יעקב. שתו מימיהן ונתחבטו בדבריהם ונשאו ונתנו בהן והגיעו לסוף דעתן. וכל ברכותיהן והעתידות שבהן עד סוף כל הדורות הוציאו מדברי רחל ולאה. ראה נפלאות תמים דעים איך אלו הגבירות בנות לבן. ליבנו וביררו דבריהם כמצרף לכסף וכור לזהב. ולא לחנם אמר יצחק ע"ה קום לך פדנה ארם. כי הגיע השעה וקח לך אשה מבנות לבן אחי אמך הצדקת. ובהכרח הוא שיהיו בנותיו טובות. וזאת היתה תאות רבקה אלא שלא רצתה לגלות ליצחק עד ראות רצונו. הרי לך מה שעלה בדעתי בענין לידת השבטים וחקרתי ופשפשתי ומצאתי דברי חפץ מחופש. לא יערכם זהב ומופז כאלו כבוד ה' עלי זרח. ומלתו על לשוני ערך. בלי מלמד ובלי ספר. אלומותי אני מאלם. מי הקדימני ואשלם. ואם שכחתי או שגגתי פרסת העלם. המעיין בהם ידינני כנער ועלם. כי כפי הזמן והמקום אני ממשש בכל תלם ותלם. והשם יכפר בעדי כי שגיאות מי יבין. שוב מצאתי בדברי רז"ל סיוע לדברי שאמרו כל שמות השבטים ע"ש העתיד נקראו. ראובן על שם ראה ראיתי את עני עמי וגו'. שמעון ע"ש וישמע את נאקתם. לוי ע"ש ונלוו גוים רבים אל ה'. יהודה ע"ש אודך ה' כי אנפת בי. דן ע"ש וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי. נפתלי ע"ש נופת תטופנה שפתותיך כלה. גד ע"ש מגיד דבריו ליעקב. אשר ע"ש ואשרו אתכם כל הגוים. יששכר ע"ש יש שכר לפעולתכם. זבולון ע"ש בנה בניתי בית זבול לך. יוסף ע"ש אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף. בנימין ע"ש ימין ה' עושה חיל. ואיני רוצה להאריך בפי' המאמר. כי המעיין יראה שבו כלול כל מה שאמרתי בה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

צרור המור על התורה

Nur für Premium-Mitglieder verfügbar

ילקוט שמעוני על התורה

Nur für Premium-Mitglieder verfügbar
Vorheriger VersGanzes KapitelNächster Vers