Quotation_auto zu Dewarim 4:34

וכן תמצא בענין גדעון כשנראה אליו מלאך ה' והוא היה חובט חטים בגת להניס מפני מדין ואמר לו המלאך ה' עמך גבור החיל כי כן צריך לומר מתקנת חכמים כמוזכר בסדר זרעים כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים מן העולם משקלקלו המינים ואמרו אין עולם אלא א' התקינו שיהיו אומרים מן העולם ועד העולם. והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם שנאמר ויאמר לקוצרים ה' עמכם ואומר ה' עמך גבור החיל. כי זאת התקנה ג"כ לסתום פי המינין שלא יאמר ששואל את שלום חבירו בשם אחר עד שיחשבו חס ושלום שיש שתי רשויות. לזה אמר לו המלאך ה' עמך גבור החיל ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש ה' עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה נפלאותיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העליתנו ה' ועתה נטשנו ה' ויתננו בכף מדין ויפן אליו ה' ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך. עתה ראה והתבונן ענותנותו וגבורתו של גדעון איך מסר נפשו על ישראל ובשביל כך עלה למעלה גדולה. כי אחר שהוא היה בצרה גדולה חובט חטים בגת להניס מפני מדין ונראה אליו מלאך ה' ואמר לו ה' עמך גבור החיל הי' ראוי שיאמר לו בבקשה ממך שתעזרני להניס החטים לעיר. והוא לא חשש לצרתו וחשש לצרת ישראל שכתוב בהם למעלה והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק וישחיתו את יבול הארץ עד שכתוב וידל ישראל מאד מפני מדין. ולכן אמר בי אדוני ואם יש ה' אתנו ואיה כל נפלאותיו. ואע"פ שהמלאך לא אמר לו אלא ה' עמך הסב הדבר כנגד ישראל לפי שהוא העריך עצמו קטן שבהם כמו שאמר הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי. והתחיל לדבר דברים קשים כנגד השם כמו שדבר משה רבינו עליו השלום ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך כן אמר גדעון ואיה כל נפלאותיו וא"ת שאנו רשעים ואין אנו ראויים לגאולה הלא ממצרים העלנו שהיו רשעים ממנו. כאומרם ז"ל לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וכו' ועתה נטשנו ה' כאלו אין לו כח להציל ויתננו בכף מדין גוי נבל בנים בלי שם ואין זה כבודו. ויפן אליו ה' למה אמר ויפן אליו וכי עד כאן לא ראהו. ועוד למעלה נגלה אליו מלאך ה' וכאן ויפן אליו ה'. אלא פירושו ברור כי כשראה השם יופי דיבורו וקושי אמריו התחיל להסתכל בו ואמר מי הוא זה העלם שכך מסר עצמו על ישראל. ואז אמר הנה באתי אני בעצמי ולא ע"י מלאך אלא אני ה' כי אין ראוי שידבר אליו מלאך. ולכן ויפן אליו ה' שעלה למעלה גדולה. ויאמר לך בכחך זה. לא אמר לך בכח זה אלא בכחך זה שהראית כח גדול וגבורה גדולה להתחזק ולדבר דברים כאלו ולא רצית לשאול צרכיך אלא צרכי רבים לכן לך ותושיע את ישראל מכף מדין אחר ששמת נפשך בכפך הנה שלחתיך כמו ששלחתי למשה רבך דכתיב וזה לך האות כי אנכי שלחתיך. וזהו לך בכחך זה ואינך צריך אות אחר. וחזר לומר בענותנותו כמו שאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה כן אמר בכאן במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי. ויאמר אליו ה' כי אהיה עמך כמו שהייתי עם משה רבך דכתיב ביה ויאמר כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד. ולפי שלמשה נתן לו אות שאמר כי יאמרו לא נראה אליך ה' כן אמר בכאן ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי. הרי גדעון ששם נפשו בכפו על ישראל ועלה למעלה גדולה על זה. ונח הצדיק נתעצל לבקש צרכי רבים ושאל צרכי עצמו ואמר ולי מה אתה עושה והשיב לו השם עשה לך תיבת עצי גופר. ע"ד שאמרו במדרש הנעלם כי אחר שראה נח העולם חרב התחיל להתאונן ולהצטער ואמר רבונו של עולם חנון ורחום נקראת למה נהגת אכזריות עם בניך. ועל זה הרמז אמרו ששלח את העורב לפי שהוא אכזרי על בניו כדכתיב לבני עורב אשר יקראו. ואז אמר לו ה' אתה עשית את כל זאת לפי שלא התפללת קודם המבול וכשראה נח שחטא בזה וחטא במחשבתו התחיל להעלות עולה ע"כ. ולכן תמצא שהאריך השם עם נח בעניין עשיית התיבה ובהבאת הבהמה והמאכל אולי יתן אל לבו ויעיר רוחו ויתפלל לפניו. ולכן אמר לו וזה אשר תעשה אותה:

ואמר כי שאל נא לימים ראשונים. לפי שאמר למעלה ושמעת בקולו. ואמר שראוי להם לשמוע בקולו אחר שהוא מהדברים הגדולים שבתורתינו. שיתראה השם בכבודו ובעצמו לדבר אל עם דל ודך. וזה שכתוב כי שאל נא לימים ראשונים הנהיה כדבר הגדול הזה. והוא השמע עם קול אלהים. ולאחר שאתה שמעת דבר גדול כזה. ראוי לך לשמוע בקולו ולא תעבור על דבריו. אחר שדבר עבודה זרה לא מסרו לנביא וחוזה. אלא הנה אלהינו זה נתן קול גדול ולא יסף במתן תורה. ואפי' בלא זה היית צריך לשמוע בקולו ולדבקה בו. אחר שעשה עמך נסים ונפלאות גדולות ביציאת מצרים. וזהו שאמר הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים. או יאמר כי שאל נא. לפי שאמר למעלה שאם ישובו אל ה' יושיעם מצרתם כאומרו לא ירפך ולא ישחיתך. ואולי יאמרו ישראל שכבר הם נואשים בגלות באחרית הימים. אחר שעשו הרע בעיני ה' איך אפשר שברוב ימים יפקדו. לזה אמר לא תאמר כן שכבר ראית דבר גדול מזה בימים הראשונים. שלא היית ראוי לעשות עמך נס ופלא. והשם למען שמו עשה עמך נסים ונפלאות במתן תורה בזמן יציאת מצרים. שהיית עובד עבודה זרה והיית טמא בגלולי מצרים. וזהו כי שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם הראשון על הארץ. שאז אע"פ שהוא היה חייב כלייה בעונו. והשם עשה עמו חסד והחיהו. אבל אח"כ לא נהיה כדבר הגדול הזה ולא נשמע כמוהו. לשמוע עם חוטא ואשם. קול אלהים ויחי כמוך. או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי. כמאמרם ז"ל כי שניהם היו מינים וגוים. ישראל ומצרים. וכמו שמצרים היו רשעים ועובדי גלולים. כן היו ישראל. וזהו גוי מקרב גוי. וכל זה על צד הפלא במסות באותות ובמופתים. ואם כן יש לך לבטוח בה' ולהשען באלהיך. שכמו שעשה נסים ונפלאות עמהם אע"פ שלא היו ראויים. כן יעשה עמך באחרית הימים אם תשוב אליו. וכל זה מצד רחמיו ומצד זכות אבותיך. וזהו ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך כן יעשה עכשיו:

וגם את הגוי אשר יעבודו. גם לרבות ד' מלכיות. דן אנכי בשתי אותיות הללו הבטיח הקב"ה את אברהם אבינו שהוא גואל את בניו ושאם יעשו תשובה גואלן בע"ב אותיות דאמר ר' יודן מלבוא לקחת לו גוי עד ובמוראים גדולים את מוצא ע"ב אותיות ואם יאמר לך אדם ע"ה הם אמור לו צא מהם גוי שני שאינו עולה מן המנין ר' אבין אמר בשמו גואלן ששמו של הקב"ה ע"ב אותיות ואחרי כן יצא ברכוש גדול אחר אין כתיב כאן אלא אחרי משאביא עליהן י' מכות לאחר כן יצאו. א"ל אף אני בשעבוד א"ל ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה. אמר ריש לקיש שלשה הן שכתוב בהן בשיבה טובה אברהם ודוד ושוה להן גדעון ולא שוה לו למה ויעש אותו גדעון לאפוד לעבודה זרה: