Quotation_auto zu Dewarim 5:14
וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֜֔י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֖֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽ֑וֹךָ׃
Aber der siebte Tag ist ein Sabbat für den HERRN, deinen Gott. Darin sollst du keine Arbeit tun, du, dein Sohn, deine Tochter, dein Diener, deine Magd oder dein Ochse. Weder dein Esel noch dein Vieh noch dein Fremder, der in deinen Toren ist. damit dein Diener und deine Magd so gut ruhen wie du.
ילקוט שמעוני על התורה
אחד שור ואחד כל בהמה להפרשת הר סיני שנאמר אם בהמה אם איש לא יחיה וחיה בכלל בהמה אם לרבות את העופות. וכן לנפילת הבור ולתשלומי כפל ולהשבת אבדה ולפריקה ולחסימה ולכלאים וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אם כן למה נאמר שור או חמור אלא שדבר הכתוב בהווה. לנפילת הבור כסף ישיב לבעליו כל דאית ליה בעלים. לתשלומי כפל על כל דבר פשע כל דבר פשיעה. להשבת אבדה לכל אבדת אחיך. לפריקה יליף חמור חמור משבת. לחסימה יליף שור שור משבת. לכלאים דהרבעה יליף בהמתך בהמתך משבת. וגבי שבת מנלן דתניא רבי יוסי אומר משום רבי [ישמעאל] וכל בהמתך רבויא הוא. וכל היכא דכתב כל רבויא הוא והא גבי מעשר כתיב כל וקא דרשינן ליה כלל ופרט דתניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל וכו' אמר בכל כללא כל רבויא. ואי תימא כל נמי כללא הוא מיהו האי כל דהכא רבויא הוא מדהוה ליה למיכתב ובהמתך כדכתב בדברות הראשונות וכתב כל בהמתך שמע מינה רבויא הוא. והשתא דאמרת כל רבויא הוא בהמתך דדברות ראשונות ושורך וחמורך דדברות אחרונות למה לי. אמרת שור לאגמורי שור שור לחסימה. חמור לאגמורי חמור חמור לפריקה. בהמתך לאגמורי בהמתך בהמתך לכלאים. אי הכי אפילו אדם נמי ליתסר אלמה תנן אדם מותר בכולן לחרוש ולמשוך אמר קרא למען ינוח עבדך ואמתך כמוך להנחה הקשתים ולא ל
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
מחלליה מות יומת למה נאמר לפי שהוא אומר כל העושה מלאכה ביום השבת וגו'. עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר ויום השביעי שבת לה' אלהיך וגו'. אין לי אלא עונש ואזהרה על מלאכת היום עונש ואזהרה על מלאכת הלילה מנין תלמוד לומר מחלליה מות יומת. עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר ויום השביעי וגו' שאין תלמוד לומר שבת אלא להביא את הלילה שהיא בכלל אזהרה דברי רבי אחא בר יאשיה. רבי יהודה בן בתירה אומר והרי גוים שהקיפו את ערי ישראל וחללו ישראל את השבת שלא יהו ישראל אומרים הואיל וחללנו מקצתה נחלל כולה תלמוד לומר מחלליה מות יומת ואפילו כהרף עין מות יומת. כי כל העושה בה מלאכה [מלאכה] גמורה. והרי שכתב אות אחת בשחרית ואות אחת ערבית או שארג חוט אחד בשחרית וחוט אחד בין הערבים שומע אני יהא חייב תלמוד לומר כי כל העושה בה מלאכה עד שיעשה בה מלאכה גמורה. ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה למה נאמר לפי שהוא אומר מחלליה מות יומת אין לי אלא במזיד בהתראת עדים. בינו לבין עצמו מנין. תלמוד לומר ונכרתה להביא את המזיד בינו לבין עצמו אין ונכרת אלא הפסקה. הנפש ההיא מזידה דברי רבי עקיבא. מקרב עמה ועמה בשלום:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
תנו רבנן מקיימין עבדים שאינן מולין דברי ר' ישמעאל כו', הרי הוא אומר וינפש בן אמתך והגר בעבד ערל מדבר. או אינו אלא בעבד מהול כשהוא אומר למען ינוח עבדך ואמתך כמוך הא עבד מהול אמור, הא מה אני מקיים וינפש בן אמתך בעבד ערל הכתוב מדבר. והגר זה גר תושב, או אינו אלא גר צדק, כשהוא אומר וגרך אשר בשעריך הרי גר צדק אמור, הא מה אני מקיים והגר זה גר תושב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy