Quotation_auto zu Jeschijahu 65:17

רבי יהודה בן סימון אומר מתחלת ברייתו של עולם הוא גלי עמיקתא ומסתרתא בראשית ברא אלהים את השמים ולא פירש והיכן פירש להלן שנאמר הנוטה כדוק שמים. ואת הארץ ולא פירש והיכן פירש להלן שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ ויאמר אלהים יהי אור ולא פירש והיכן פירש להלן שנאמר עוטה אור כשלמה רבנן אמרין בשר ודם בונה בנין בשעה שהבנין עולה בידו הוא מרחיב ועולה ואם לאו הוא מרחיב מלמטה ומצר מלמעלה אבל הקב"ה אינו כן אלא את השמים השמים שעלה במחשבה ואת הארץ הארץ שעלתה במחשבה. רבי הונא בשם רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אפילו אותן שכתוב בהן כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה כבר הם ברואים מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב כי כאשר השמים החדשים כי כאשר שמים חדשים אין כתיב כאן אלא החדשים. שמים אש ומים נטלן הקב"ה ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים.

דבר אחר ויושע ה' ביום ההוא וכי ישראל ביד מצרים היו אלא בשעה שיצאו ישראל ממצרים פתח עוזא שר של מצרים לפני הקב"ה ואמר לפניו רבונו של עולם אומה זו שאתה מוציא ממצרים יש לי עליה דין יבוא מיכאל שר שלהן וידון לפניך עמי. באותה שעה אמר הקב"ה (הוא) למיכאל בוא ודון עמו פתח עוזא שר של מצרים ואמר לפניו רבונו של עולם אתה גזרת על אומה זו שיהו משועבדין תחת ידי אומה שלי ארבע מאות שנה שנאמר ועבדום וענו אותם וגו' ועדיין לא עבדו בהן אלא שמונים ושש שנה משנולדה מרים ועדיין לא הגיע זמנם לצאת אלא תן לי רשות ואחזירם תחת ידי אומה שלי עד ארבע מאות שנה כשם שאתה קיים כך שבועתך קיימת. באותה שעה אמר לו הקב"ה למיכאל להחזיר לו תשובה מיד שתק מיכאל. באותה שעה השיב הקב"ה ואמר לעוזא יש לי ללמד זכות על בני כלום נתחייבו בני שעבוד אלא בשביל דבור אחד שדבר אברהם אוהבי שאמר לפני במה אדע כי אירשנה ואמרתי לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך כלום אמרתי בארץ מצרים בארץ לא להם דברתי וכבר גלוי וידוע שמשנולד יצחק נעשו גרים וכבר שלמו ארבע מאות שנה אין לך לשעבד על בני כלום. באותה שעה הציל הקב"ה את ישראל לכך נאמר ויושע ה' ביום ההוא וגו'. וירא ישראל את היד הגדולה בשעה שבקש הקב"ה להטביע את מצרים עמד עוזא שר של מצרים לפני הקב"ה ואמר לפניו רבונו של עולם נקראת צדיק וישר ואין לפניך לא עולה ולא משוא פנים ולא מקח שחד למה אתה רוצה להטביע מצרים כלום הטביעו בני מבניך או הרגו מהם בשביל ששעבדו בהן אתה רוצה לטבען כבר נטלו שכרן כל כסף וכל זהב שלהן. באותה שעה כנס הקב"ה כל פמליא של מעלה ואמר להם הוו דנין ביני ובין עוזא שר של מצרים בתחלה הבאתי עליהם רעב והעמדתי להם יוסף הבין בחכמתו ונעשו כולן עבדיו ולבסוף באו בני כגרים ושעבדו בהם שעבוד קשה עד שעלתה צעקתם לפני ושלחתי להם משה ואהרן עבדי ואמרו למלך שלהם כה אמר ה' אלהי העברים והיו יושבין לפניו כל מלכי מזרח ומערב והתחיל מתגאה לפניהן ואמר מי ה' שלא הביא דורון כל אותן השנים כדרך כל אלהות לא ידעתי את ה' אלא המתינו ואבדוק בספרים שלי אם שמו כתוב אצלי. בדק ולא מצא השיבו משה ואהרן ואמרו ליה הוא ברא שמים וארץ והוא צר העובר במעי אמו והוא משיב רוחות ומוריד גשמים ומפריח טללים ומצמיח אילנות ועשבים וממית ומחיה נפש כל חי בידו. השיב לשלוחי אין אלוה בעולם שיעשה מעשים הללו אלא אני בראתי עצמי ואת נילוס נהרי שנאמר לי יאורי ואני עשיתני. השיב ואמר לחכמיו שמעתם אלוה זה מעולם אמרו ליה שמענו שבן חכמים הוא [בן] מלכי קדם שנאמר איך תאמרו אל פרעה בן חכמים וגו' השיב לשלוחי לא ידעתי כיון שכפר בי שלחתי לו עשר מכות ולא הועלתי וכל כך כפר בי והוסיף לשעבד את בני ולאחר שהודעתי לו את כחי וגבורתי שלח בעל כרחו ועכשיו רדף אחריהם להחזירם לשעבוד מי עשה כזה ולא הבין אינו ראוי לטבעו בים הוא וכל חילו. השיבו לו כל פמליא של מעלה הדין עמך ועשה מה שאתה חפץ. באותה שעה ענה עוזא ואמר רבונו של עולם יודע אני בעצמי שהן חייבין אלא שב עליהם במדת רחמים. באותה שעה עמד גבריאל ולקח מלבן של טיט ועמד לפני הקב"ה ואמר רבונו של עולם הלא שעבדו בניך שעבוד קשה כזה תרחם עליהם מיד חזר הקב"ה וישב עליהן במדת הדין וחזר וטבעם בים לכך נאמר וירא ישראל את היד הגדולה:

שאל אנדרינוס קיסר לרבי יהושע אמר לו יש אדון לעולם אמר ליה וכי עולם של הפקר הוא אמר לו ומי ברא שמים וארץ אמר לו הקב"ה שנאמר בראשית ברא וגו'. אמר לו ולמה אינו נגלה שתי פעמים בשנה כדי שיראו הבריות ותהא אימתו עליהן. אמר לו לפי שאין העולם יכול לעמוד בזיוו שנאמר כי לא יראני האדם וחי. אמר לו אם אינך מראה איני מאמינך. לחצי היום העמידן כנגד השמש אמר לו הסתכל בשמש ואתה רואהו. אמר לו ומי יכול להסתכל בשמש אמר לו ולא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר ומה השמש שהוא אחד מאלף אלפים ורבוא רבון ממשמשין שמשמשין לפניו אין כל בריה יכולה להסתכל בו הקב"ה שזיוו מלא עולם על אחת כמה וכמה ואימתי הוא מגלה כבודו כשיאבדו אלילים מן העולם שנאמר והאלילים כליל יחלוף ואחר כך ונשגב ה' לבדו ואומר ונגלה כבוד ה' וגו'. אין הנפש יוצאה מן הגוף עד שתראה פני השכינה שנאמר כי לא יראני האדם וחי. הנה מקום אתי (כתוב ברמז קי"ז):

האזינו השמים ואדברה היה ר' (בנאה) [מאיר] אומר כשהיו ישראל זכאין היו מעידין בעצמן שנאמר ויאמר יהושע אל העם עדים אתם, קלקלו בעהצמן שנאמר סבבוני בכחש אפרים, העיד בהן שבט יהודה ובנימין שנאמר ועלתה יושבי ירושלים ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי. קלקלו שבט יהודה שנאמר בגדה יהודה, העיד בהן את הנביאים שנאמר ויעד ה' וגו' ביד כל נביאי כל חוזה. קלקלו בנביאים שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים, העיד בהן את השמים (ואת הארץ) שנאמר העידותי בכם היום את השמים (ואת הארץ), קלקלו בשמים שנאמר האינך רואה מה המה עושים וגו' הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים, העיד בהן את הארץ שנאמר שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה, קלקלו בארץ שנאמר גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי, העיד בהן את הדרכים שנאמר עמדו על דרכים וראו. קלקלו בדרכים שנאמר על כל ראש דרך בנית רמתך, העיד בהן את הגוים שנאמר לכן שמעו גוים. קלקלו בגוים שנאמר ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, העיד בהן את ההרים שנאמר שמעו הרים את ריב ה'. קלקלו בהרים שנאמר על ראשי ההרים יזבחו, העיד בהם את הבהמה שנאמר ידע שור קונהו. קלקלו בבהמה שנאמר וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב, העעיד בהם את החסידה שנאמר גם חסידה בשמים ידעה מועדיה. קלקלו בחסידה שנאמר ואשוב ואראה והנה תבנית רמש ובהמה, העיד בהן את הדגים שנאמר או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים. קלקלו בדגים שנאמר ותעשה אדם כדגי הים, העיד בהן את הנמלה שנאמר לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין וגו' תכין בקיץ לחמה. ר"ש בן אלעזר אומר עלוב היה אדם זה שצריך ללמד מן הנמלה, אילו למד ועשה עלוב היה אלא שצריך ללמד מן הנמלה, אילו למד ועשה עלוב היה אלא שצריך ללמד מדרכיה ולא למד. עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקב"ה רבש"ע הרי עדי קיימין שנאמר העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, אמר לה הריני מעבירן שנאמר כי הנני בורא השמים החדשים. אומרת לפניו רבש"ע הריני רואה מקומות שקלקלתי בהם ובושתי שנאמר ראי דרכך בגיא וגו', אמר לה הריני מעבירם שנאמר כל גיא ינשא, אומרת לפניו [רבש"ע] הרי שמי קיים אומר לה הריני מעבירו שנאמר וקורא לך שם חדש, אומרת לפניו רבש"ע הרי שמי קרוי על שם הבעלים, אומר לה הריני מעבירו שנאמר והסירותי את שמות הבעלים מפיה, אומרת לפניו רבש"ע אעפ"כ בני בית מזכירין אותי, ואומר לה ולא יזכרו עוד בשמם. שוב למחר עתידה שתאמר לפניו רבש"ע כבר כתבת לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד, אומר לה כלום כתבתי אלא איש והלא כבר נאמר כי אל אנכי ולא איש וכי גרושים אתם לי בית ישראל והלא כבר נאמר אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה.