Quotation_auto zu Tehillim 20:3

בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וגו'. הנה יוסף הצדיק זכה לברכות כפולות מה שלא זכו שאר השבטים. לפי שהיה ראוי לברכו שתי ברכות כנגד שני זמנים שעברו עליו. האחד זמן השעבוד והגלות. והשני זמן המעלה והכבוד. ובשניהם עמד קיים בעבודת השם. והם כנגד יוסף ה' לי בן אחר וכנגד אסף אלהים את חרפתי כמו שפירשתי במקומו. ולכן אמר ב' פעמים בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. ולכן כפל ברכותיו ונתן לו ברכות ראשונות כנגד לראש יוסף. וזהו מאל אביך וגו'. וכן אתה ראוי לברכות אחרות כנגד נזיר אחיו וזהו ברכות שמים מעל. ולכן הברכות הראשונות יהיו כנגד לראש יוסף והאחרון כנגד נזיר אחיו. ולפי ששם פירשתי הברכה בארוכה איני רוצה להאריך בכאן עיין שם. ואולי קראו נזיר אחיו לפי שהיה פרוש מאחיו לכבוש יצרו כמו שעשה באשת אדוניו וזהו נזיר אחיו במצוה הזאת. כי ראובן בא אל אשת אביו ושמעון לקח את אחותו ויהודה נטה אל כלתו ויוסף לא הטה אזנו אל אשת אדוניו והוא עבד לה. ולכן קנה המעלה והבכורה לעצמו וזהו נזיר אחיו. ולכן ברכו מרע"ה מבורכת ה' ארצו שהיה ממוזג ומבורך בטבעו וחומרו. ובמדרש אמרו בן פורת יוסף שנתגדל ע"י הפרות שעלו מן העין כמה דאת אמר והנה מן היאור עולות ז' פרות. ד"א בן פורת בן מלכות כמה דאת אמר אפריון עשה לו המלך שלמה. שנמשכה מלכותו כאלו נמשך על העין. דתנינן מושחים את המלכים ע"ג מעין כדי שתמשך מלכותם. בן פורת עלי עין בשכר שלא נגע במעין של אשת פוטיפר כד"א גן נעול מעין חתום. בנות צעדה עלי שור בנות צלפחד שנטלו חלק בארץ עלי שורת הדין שהדין עומד בדבריהם הה"ד כן בנות צלפחד דוברות. וימררוהו שמכרוהו לעבד. כמה דאת אמר וימררו את חייהם בעבודה קשה. בעלי חצים שאותן כ' כסף שנתנו בדמיו חלקוהו ביניהם הוי חצים כד"א וחצו את כספו. ד"א בעלי חצים מי היו אלה שעשו אותה רעה ליוסף. שמעון ולוי שנקראו בעלי חצים. שיעקב חלקם והפיצם בין השבטים כד"א אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל. משם רועה אבן ישראל. לפי שאו"ה נקראו חרסים שנאמר ולא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש כמתכות חרס. ויעקב נקרא אבן. מתלא אמר נפל קדירה על כיפא ווי לקדירה נפל כיפא על קדירה ווי לקדרה תרגום כיפא סלע. כך בין שרשעים יזדווגו לישראל. בין שישראל יזדווגו להם אוי להם. כד"א כל אוכליו יאשמו. א"ר חנינא לא ניתנה התורה אלא בזכות ישראל שנקרא אבן שנאמר משם רועה אבן ישראל. בית המקדש אינו נבנה אלא בזכות יעקב שנקרא אבן שנאמר משם רועה אבן ישראל. בהמ"ק אינו נבנה אלא בזכות יעקב שנאמר הנני יסד בציון אבן בזכות יעקב שנאמר משם רועה אבן ישראל. מלך המשיח אינו בא אלא בזכות יעקב שנאמר חזא הוית עד דאיתגזרת אבן די לא בידין ע"ש יעקב. שנאמר משם רועה אבן ישראל. ברכות שדים ורחם ששדר לו מלכים ורחם וראם שכן מתחלפת חי"ת באל"ף. מאל אביך אלו הברכות ראשונות שנתברך יעקב באלהים כד"א ויתן לך האלהים. ויעזרך. לפי שנתברך יעקב במלכות שנאמר יעבדוך עמים והיה צריך לעזר. כד"א שויתי עזר על גבור. ואומר ישלח עזרך מקדש. ואל שדי. אלו ברכות אחרונות שנברך בזה השם. דכתיב ואל שדי יברך אותך. ויברכך לפי שהיא ברכת פריה ורביה כשם שכתב להלן יברך אותך ויפרך. אבל בברכה ראשונה לא נאמר יברך אותך אלא ויתן לך. ברכות שמים מעל. כד"א מטל השמים. ברכות תהום רובצת תחת. כד"א ומשמני הארץ. ברכות שדים אל תקרי שדים אלא שדים. כד"א ורוב דגן. ורחם כד"א ותירוש הוא רחם הוא חמר אתווי דדין הוא אתווי דדין. תהיין לראש יוסף כל אלו הברכות יהיו נזר ועטרה על ראש יוסף. ולקדקד נזיר אחיו לאותו קדקד שהיה רב ושליט מונזר בנזר מלכות. והיה זהיר בכבוד אחיו שמכרוהו ע"כ. זהו מה שאמרתי למעלה שהיו לו ברכות בשני זמנים. ומה שאמר ברכות אביך גברו על ברכות הורי. רמז שהוא הוסיף ברכות על ברכות הוריו עד שנראה שברכותיו היו מסורות כנגד ברכות יצחק כמו שמכוונות במדרש. וזהו תהיין לראש יוסף אותן של אבותי ואינן שלי כולן תהיין שלך. וזהו ולקדקד נזיר אחיו שהופרש מאחיו במכירתו. ואמר ברכות אביך גברו. כמו שאמרו במדרש אמר יעקב הברכות שברכני המקום היו תוספת על ברכות הורי אלו אברהם ויצחק. את מוצא אותה ברכה שבירך הקב"ה לאברהם בירך ליצחק לא הוסיף כלום. אבל כשבירך ליעקב היו כל ברכותיו נוספות על הראשונות. הה"ד והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה. ברכו כעפר הארץ ובפריצת ד' רוחות העולם. מה שלא נתברכו הם. הוי גברו על ברכות הורי. ה' מקראות כתובים בברכת יוסף בב' מקומות בברכת יעקב ומשה. כנגד ה' חומשי תורה. ללמדך שקיים יוסף כל מה שכתוב בתורה ולכך זכה לברכות אלה: