Responsa zu Dewarim 14:26
וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֙יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃
Und du sollst das Geld geben für alles, was deine Seele wünscht, für Ochsen oder für Schafe oder für Wein oder für starkes Getränk oder für alles, was deine Seele von dir verlangt; und du sollst dort vor dem HERRN, deinem Gott, essen, und du sollst dich freuen, du und dein Haus.
שו"ת במראה הבזק חלק שישי
נעבור עכשיו לדון בחילול מעות מעשר שני על פירות. כתוב בתורה: "ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך, בבקר ובצאן וכו'" (דברים י"ד, כו). המקום המיועד לחילול מעשר שני על פירות הוא בירושלים. ובמשנה (מעשר שני פ"א מ"ה) שנינו: "הלוקח פירות שוגג (שלא ידע שמכסף מעשר שני הוא לוקח - רע"ב) יחזרו דמים למקומן. (המוכר לוקח פירותיו ומחזיר את הדמים משום דהוי כמקח טעות) במזיד יעלו ויאכלו במקום. ואם אין מקדש ירקבו". ובירושלמי (שם) דייק ר' חגי ממשנתנו שאין מחללים מעות על פירות בריחוק מקום. ר' ירמיה מקשה על זה ממשנה המתירה לחלל מעות שבירושלים על פירות שבמדינה, ומיישב שיש הבדל, שכאן כבר אחד מהם בירושלים (על פי ה"פני משה" והגר"א). בהמשך הירושלמי מופיעה ברייתא הלומדת דין זה מפסוק "ונתת הכסף – בקירוב מקום אתה מחללו ואי אתה מחללו בריחוק מקום". הר"ש סיריליאו למד מכאן שהאיסור לחלל מעות על פירות מחוץ לירושלים הוא מדאורייתא44וכן מפורש בריטב"א (החדשים בבא מציעא מד ע"ב ד"ה אבל בפירות) שאסור מדאורייתא לחלל על פירות שיש טורח להוליכם בדרך, עיין שם.. לעומת זאת, יש דעות ("משנה ראשונה" פ"ב מ"ז) שהאיסור הוא רק מדרבנן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy