Responsa zu Tehillim 65:2
לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֘הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן וּ֝לְךָ֗ יְשֻׁלַּם־נֶֽדֶר׃
Dich zu preisen harre ich, o Gott, in Zijon, dir das Gelübde zu erfüllen.
שו"ת הרשב"א חלק ד
תשובה: לא הכל ראויים להאריך בשבחי'. דכתיב: מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהלתו. ואמרו: למי ראוי למלל גבורות ה', למי שיכול להשמיע קול [לפנינו במגילה י"ח כתוב: כל] תהלתו. וכבר אמר חכם ז"ל (ברכות ל"ג:) למי שהאריך ואמר: העזוז הגבור כו': סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך? ואפילו האל הגדול הגבור והנורא, לולי שאמרן משה, אנן לא אמרי'. וכן אמר (ברכות ל"ג:): משל למלך שיש לו אלף אלפים דינרי זהב, ומקלסים אותו בשל כסף. לא גנאי הוא לו? על כן אמר דוד (תהלים ס"ה: ב'): לך דומיה תהלה אלהים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy