Talmud zu Schemot 28:38

צִיץ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַל הַגּוֹדְפָנִים. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַל עַזֵּי פָנִים. מָאן דְּאָמַר. עַל הַגּוֹדְפָנִים. נִיחָא. דִּכְתִיב וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֨בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ. וּכָתִיב וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד. מָאן דְּאָמַר. עַל עַזֵּי פָנִים. וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ.

הלכה: וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה כול׳. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כול׳. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה וּשְׂעִיר עִזִּ֥ים חַטָּאת לַֽײ. חֵט שֶׁאֵין יוֹדֵעַ בוֹ אֶלָּא ײ שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר. אֵין לִי אֶלָּא שָׂעִיר שֶׁלְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. שְׂעִירֵי רְגָלִים מְנַיִין. אָמַר רִבִּי זֵירָא. וּשְׂעִ֥יר. וָי״ו מוֹסִיף עַל עִנְייָן רִאשׁוֹן. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְאֹתָ֣הּ ׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם לָשֵׂאת֙ אֶת־עֲוֹ֣ן הָֽעֵדָ֔ה. מַה נָן קַייָמִין. אִם בִּשְׂעִיר נַחְשׁוֹן. עַל שִׁבְטוֹ מְכַפֵּר. אִם בְּשָׁעִיר שֶׁלְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אֵין כְּיוֹצֵא בוֹ לַדּוֹרוֹת. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בְּשָׂעִיר שֶׁלְּרֹאש חוֹדֶשׁ. מַאי כְדוֹן. נֶאֱמַר כָּאן נְשִׂיאוּת עָוֹן וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נְשִׂיאוּת עָוֹן. וְנָשָׂ֨א אַֽהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֹ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים. מַה לְהַלָּן עָווֹן הַקְּרֵיבִין וְלֹא עָוֹן הַמַּקְרִיבִין אַף כָּאן עָוֹן הַקְּרֵיבִין וְלֹא עָוֹן הַמַּקְרִיבִין. מַה חֲמִית מֵימַר בָּטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא נֵימָא בְטָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רִבִּי יוּדָה חִלֵּק שִׁיטַּת רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי שִׁמְעוֹן חִלֵּק שִׁיטַּת רִבִּי יוּדָן. מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשָׁעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים שֶׁאֵין מְכַפֵּר אֶלָּא תוֹלֶה. וַתְייָא כְרִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. וְעָשָׂה֭וּ חַטָּֽאת. קְבָעוֹ לִתְלִייָה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה.

חביבין הגרים שבכל מקום מכנה אותם כישראל שנא׳ (מלאכי א׳:ב׳) אהבתי אתכם אמר ה׳ (ישעיהו מ״א:ח׳) ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך ונאמר אהבה בישראל שנאמר אהבתי אתכם אמר ה׳ ונאמר אהבה בגרים (דברים י׳:י״ח) שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם נקראו ישראל עבדים והגרים שנאמר (ישעיהו נ״ו:ו׳) להיות לו לעבדים נאמר רצון לישראל שנאמר (שמות כ״ח:ל״ח) והיה על מצחו תמיד לרצון ונאמר רצון בגרים שנאמר (ישעיהו נ״ו:ז׳) עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי נאמר שמירה בישראל שנאמר (תהלים קכא) ה׳ שומרך ונאמר שמירה בגרים שנאמר (שם קמו) ה׳ שומר את גרים נאמר שירות בישראל שנאמר (ישעיהו ס״א:ו׳) ואתם כהני ה׳ תקראו משרתי אלהינו [יאמר לכם] ונאמר שירות בגרים שנאמר (שם נו) ובני נכר הנלוים על ה׳ לשרתו חביבין גרים שלא מל א"א לא בן כ׳ ולא בן למ"ד אלא בן צ"ט שנה שאלו מל א"א בן כ׳ ובן למ"ד לא היה גר שנתגייר מן כ׳ שנה ומעלה או בן למ"ד שנה ומעלה אלא הקב"ה היה עמו ובא עד שהגיע לצ"ט שנה שלא לנעול דלת בפני הגרים א"א קרא עצמו גר שנאמר (בראשית כ״ג:ד׳) גר ותושב וגו׳ דוד מלך ישראל קרא עצמו גר שנאמר (תהילים ל״ט:י״ג) כי גר אנכי עמך וכן הוא אומר (ד"ה א כט) כי גרים אנחנו לפניך וגו׳ חביבה א"י שמכשרת גרים היה בא"י ואמר גר אני מקבלים אותו מיד ובחוצה לארץ אין מקבלין אותו אלא אם כן היו עדיו עמו וחביבה א"י שהיא מכפרת על עונות ופשעים שנאמר (ישעיהו ל״ג:כ״ד) ובל יאמר שכן חליתי וכן אתה מוצא בד׳ כיתות העומדים לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר (שם מב) זה יאמר לה׳ אני זה שכלו למקום ולא נתערב בו חטא וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי הצדק וזה יכתוב ידו לה׳ אלו בעלי תשובה ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים: