Talmud zu Tehillim 91:7

תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָָׁאוּל הָעוֹטֵשׁ בִּתְפִילָּתוֹ סִימָן רַע לוֹ. הֲדָא דְאַתְּ אֲמַר מִלְּמַטָּה אֲבָל מִלְּמַעֲלָה לֹא. אַתְיָא דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא אֲנִי רָאִיתִי אֶת רִבִּי מְפַהֵק וּמְעַטֵּשׁ וְנוֹתֵן יָדָיו עַל פִּיו אֲבָל לֹא רוֹקֵק. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילוּ רוֹקֵק כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כוֹסוֹ נָקִי. לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. לִימִינוֹ אָסוּר לִשְׂמֹאלוֹ מוּתָּר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. כָּל־עַמָּא מוֹדַיי בְּהָהֵין דְּרָקַק אִיצְטְלִין דְּהוּא אָסוּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר הָרוֹקֵק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּרוֹקֵק בְּבָבַת עֵינוֹ. רִבִּי יוֹנָה רָקַק וְשִׁייֵף. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חֲלַפְתָּא בְּשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה הַמִּתְפַּלֵּל אַל יָרוֹק עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אָבוּן וְכֵן הָרוֹקֵק אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.

מאן דאמר דנגעים דכתיב (תהלים צא, י) ונגע לא יקרב באהלך ומאן דאמר פגעים דכתיב (תהלים צא, ז) יפול מצדך אלף