Talmud sobre Génesis 4:7

רִבִּי חוֹנִייָה אָמַר. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא מַקְשֵׁי. אִם לְהַפְלִיגוֹ בִדְבָרִים הָיָה מְבַקֵּשׁ הָיָה לוֹ לְהַשִּׂיאוֹ בֶּחָמֵשׁ הַשִּׂאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאֵילּוּ הֵן. שְׁאֵת. אָרוּר. מָחָר. מְשׁוּקָּדִים. וְקָם. הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת או שְׂאֵת אִם לֹ֣א תֵיטִ֔יב. כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָם֭ עִקְּרוּ־שֽׁוֹראָרוּר או אָ֤רוּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז. וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ צֵא הִלָּחֵ֣ם בַּֽעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר או מָחר אָֽנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה. וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשׁוּקָּדִ֔ים או מְשׁוּקָּדִים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶ‍ֽיהָ׃ וַיֹּ֤אמֶר יְי אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵב֭ עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ או וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀. רִבִּי תַּנְחוּמָא מוֹסִיף הָדָא. וּבְנֵ֣י יַֽעֲקֹ֗ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם אוֹ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים. אָמַר רִבִּי לָא. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁמַּשִּׁיקִין עֲלֵהֶן אֶת הַפֶּה. הֵיכְמַה דְאַתְּ אָמַר יִשָּׁקֵ֨נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּתוּב וְאוֹתִי צִוָּ֤ה יְי. אוֹתִי וְאוֹתִי. נֶאֶמְרוּ לִי דְבָרִים שֶׁנֶּאֶמרוּ לָכֶם. וְנֶאֶמְרוּ לִי דְבָרִים שֶׁנֶּאֶמרוּ בֵינִי לְבֵין עַצְמִי.

רבי ראובן בן אצטרובלי אומר היאך מתרחק אדם מיצר הרע שבמעיו לפי שטיפה ראשונה שאדם מטיל באשה הוא יצה״ר. ויצר הרע אינו שרוי אלא על מפתחי הלב שנאמר (בראשית ד׳:ז׳) לפתח חטאת רובץ א״ל לאדם בשעה שהתינוק מוטל בעריסה (האיש) מבקש להורגך הוא רוצה שיתלוש ממנו בשערו תינוק מוטל בעריסה הניח ידו ע״ג נחש או ע״ג עקרב ועקצתו לא גרם לו אלא יצר הרע שבמעיו הניח ידו ע״ג גחלים ונכוה לא גרם לו אלא יצה״ר שבמעיו (לפי שיצר הרע זורקתו בית ראש אבל) בא וראה בגדי או בטלה כיון שהוא רואה את הבאר הוא חוזר לאחוריו לפי שאין יצר הרע בבהמה . רבי שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך משל למה (הדבר דומה) יצה״ר דומה לברזל שהטילוהו בתוך האור כל זמן שהוא בתוך האור עושין ממנו כל כלים שירצו אף כך יצה״ר אין לו תקנה אלא בדברי תורה ([שהוא כאש]) בלבד שנאמר (משלי כ״ה:כ״א-כ״ב) אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה׳ ישלם לך אל תקרי ישלם לך אלא ישלים לך. רבי יהודה הנשיא אומר אמשול לך משל למה (הדבר דומה) יצר הרע דומה לשני בני אדם שנכנסו לפונדק אחד נתפס אחד מהם משום לסטות אמרו לו מי עמך יכול הוא שיאמר לא היה עמי חברי אלא אומר הואיל ואני נהרג יהרג חברי עמי אף כך אומר יצר הרע הואיל ואני אבוד לעוה״ב (אני) אאבד את (כל) הגוף. רבי שמעון בן יוחי אומר מכאן שאין ישראל רואים פני גיהנם לעולם משלו משל למה״ד למלך ב״ו שהיה לו שדה זבורית באו בני אדם והשכירוה בעשרת כורין חטים בשנה זבלוה עדרוה השקוה וכסחוה ולא הכניסו ממנה אלא כור אחד חטים בשנה אמר להם המלך מהו זה אמרו לו אדונינו המלך אתה יודע בשדה שנתת לנו שמתחלה לא הכנסת ממנה כלום ועכשיו שזבלנוה וכיסחנוה והשקינוה מים לא הכנסנו ממנה אלא כור אחד חטים בלבד. כך עתידים ישראל לומר לפני הקב״ה רבש״ע אתה יודע ביצר הרע שהוא מסית בנו שנא׳ (תהילים ק״ג:י״ד) כי הוא ידע יצרנו:

וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה שנאמר (בראשית ד, ז) לפתח חטאת רובץ