Commentaire sur Le Deutéronome 11:6

וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אָהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

ce qu’il a fait à l’égard de Dathan et d’Abirâm, fils d’Elïab, descendant de Ruben, quand la terre ouvrit son sein et les engloutit avec leurs familles et leurs tentes, et tous leurs adhérents, à la vue d’Israël entier.

רש"י

רמב"ן

אבן עזרא

כלי יקר

אור החיים

העמק דבר

הטור הארוך

תורה תמימה על התורה

שפתי חכמים

נחל קדומים

מדרש לקח טוב

צפנת פענח

משכיל לדוד

בכור שור

חזקוני

חומת אנך

ברכת אשר על התורה

רש"י

אבן עזרא

ברכת אשר על התורה

אבן עזרא

ברכת אשר על התורה

ברכת אשר על התורה

ברכת אשר על התורה