Commentaire sur Le Deutéronome 30:17
וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃
Mais si, m’aliénant ton cœur, tu deviens indocile; si tu t’égares jusqu’à te prosterner devant des dieux étrangers et leur rendre un culte,
רש"י
ואם יפנה לבבך. הֲרֵי הָרָע:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
ואם יפנה לבבך. כי הלב הוא העיקר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
העמק דבר
ואם יפנה לבבך ולא תשמע. למה שאני מזהירך כהיום לעלות בהר ה׳. אזי תדע ונדחת והשתחוית וגו׳. סופך להגיע לידי כך. וזהו הוספה שבפרשה זו. שאע״ג שבאמת ברכות שבפ׳ תבוא אינן תלויות על אהבת ה׳ מכ״מ אם לא יטו לב למעלה זו. אזי ממילא יבא לקצה האחרון שברע. לכן חובה להגיע לקצה הראשון כמש״כ הרמב״ם בהל׳ תשובה. שמי שמקולקל באיזה דבר. מחויב להטות עצמו אל קצה השני אע״ג שאינו ג״כ דרך המיצוע שמחויב לכל אדם. מכ״מ הוא מחויב לכך כדי שלא יבא ליד קלקול גדול. וע׳ מש״כ בפ׳ ואתחנן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy