Commentaire sur Le Deutéronome 8:18
וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (פ)
Non! C’est de l’Éternel, ton Dieu, que tu dois te souvenir, car c’est lui qui t’aura donné le moyen d’arriver à cette prospérité, voulant accomplir l’alliance jurée à tes pères, comme il le fera à cette époque.
מי השלוח
וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. זה הוא עיקר לזכור את הנותן בכל דבר. וכמו שמצינו שכתיב במעשרות (דברים כ"ו,י"ג) לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי, ואיתא על זה בגמ' (ברכות מ':) לא עברתי מלברכך ולא שכחתי מלהזכיר שמך עליו, ואפילו בדברי תורה אם אין האדם זוכר נותן התורה אין חכמתו נחשבת לכלום. ולכן הציב השי"ת שהאדם לא יוכל לחיות בלא מאכל כדי שיהא חסר ויוצרך השתדלות רב ויזכור את המשפיע, וזה הוא מעלת ישראל שזוכרים תמיד במשפיע הטובה ועל ידי זה מקבל הפנימיות מהמאכל, כי באמת בכל דבר יש סגולה פרטית כמו יין שמשמח הלב כמו שכתיב (תהלים ק"ד,ט"ו) ויין ישמח לבב אנוש וכו' ותמרים מסיר הדאגה כדאיתא בגמ (כתובות י':) וכן להיפוך מצינו בגמ' (ברכות ל"ו.) שקמחא דשערי קשה לקוקיאני, וכן מה שיש חמשת מיני דגן יש בזה עומק שדוקא במינים אלו יקבל האדם כח וחיזוק, וכן מה שאמרו שיעור כזית, ששמן מורה על ראשית חכמה יראת ה', שעל זה הוא כל הענינים שלא יאמר האדם כחי ועצם ידי, רק יזכור שעל כל מוצא פי ה' יחיה האדם, שעיקר החיות היא המוצא פי ה' שנמצא בעומק בכל דבר, ועל זה מברך האדם שיושפע לו כח וגבורה ממה שקיבל לתוכו שיוכל לעבוד בכח זה את השי"ת כמו שכתיב (משלי ט', י"א) כי בי ירבו ימיך וגו'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פענח רזא
כי חרם הוא כל המצוה וגו' רמז לך שהעובר על החרם כאלו עבר על כל המצות, והחרם נכנס ופועל בכל רמ"ח אבריו שהם כמנין חרם, ואם יעשה תשובה אז ברוגז רח"ם תזכור ומוחלין לו אף על החרם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פענח רזא
ויענך וירעיבך ויאכילך את המן ע"ז סמכה אסתר לגזור ג' תעניות ואח"כ ביום הג' נמסר המן בידה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy