Quotation sur Le Deutéronome 8:18
וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (פ)
Non! C’est de l’Éternel, ton Dieu, que tu dois te souvenir, car c’est lui qui t’aura donné le moyen d’arriver à cette prospérité, voulant accomplir l’alliance jurée à tes pères, comme il le fera à cette époque.
לנבוכי הדור
לעולם לא היה לעמינו בהיותו עם חי, וגם בתחלת התפתחותו, שום ספק בדבר, שדרך התפתחות חייו והשגת קיומו תלויה באופן חריצותו והשתדלותו. היחש המוסרי אל ערך ההשתדלות היה תמיד רק להכיר כי ד' אלהינו הוא נותן לנו כח לעשות חיל, אבל הדבר תלוי לעולם בהשתדלות וחריצות מצדנו. וכי מעט השתדלנו ונלחמנו על הארץ המובטחת מפי ד' בהבטחה חלוטה ושבועת אבות? אמנם, לא מיעוט השתדלות גורמת האמונה הטהורה, כי אם אמץ לב ותקוה שלמה שסוף סוף תבא משאת נפשינו. על כן היא מוסיפה עז וגבורה ומרחקת אותנו מכל יאוש. מושג האמונה מביא אותנו רק לשלימות של הבנה כוללת ואמתית, שלא רק בכחות החומריים לבדם נבנה, כי אם גם ובעיקר בכוחות המוסריים שישתלמו אצלנו עמהם. וזאת היא ודאי ברית כרותה ומובנת לכל מבין ומקשיב בדרכי עמנו מעולם וחייו הפנימיים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy