Commentaire sur Les Psaumes 102:24

ענה בדרך כחי. חוזר לקבלו הראשון כי נשאתני ותשליכני ימי כצל נטוי ענה בדרך אויבי כחי:

ענה. עתה שב לדברי בני הגלות, ואמר ענה בדרך כחי האויב ענה כחי בדרך כי מפני צרת גלות בבל והאדונים קשים יסע אדם ממקום למקום והטורח הוא עינוי כח וקיצור ימים, וזה סבבו לי הבבלים בגלות ואני אפחד שאמות בקיצור ימים מפני עינוי הכח ולא אראה הגאולה ואתפלל לאל ואומר שלא ימיתני בחצי ימי וזהו שאמר:

לפנים הארץ כו' הנה מפסוק שאחר זה נשתנו הדעות אם הדברים כפשוטן ששמים וארץ יאבדו לגמרי והוא כי חכמי המחקר אשר קדמונו המה ראו מקראות חלוקים והוא כי דוד אמר ויעמידם לעד לעולם כו' וכן ירמיה הוא אומר אם ימושו החוקים האלה כו' ואומר והארץ לעולם עומדת ולעומת זה מקרא שכתוב כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה ופסוק זה שאנו בו המה יאבדו כו' וראיתי המפרשים דחקו עצמם הרבה כי המחזיקים בסברת ההתמדה דוחקים עצמם בפירוש פסוקים הנגדיים וכן האומרים כי ה' יחדש שמים חדשים וארץ חדשה ואשר הם עתה יאבדו דוחקים עצמם הרבה ליישב פסוקים המורים התמדה ויש עושים פשרה ואומרים כי כללותם קיימים ופרטיהם אובדים כמו שכתב הראב"ע וגם הם דברים בלתי מתיישבים בכתובים. אמנם אחשבה לא כדברי אלו ולא כדברי אלו. והוא בשום לב בכתוב הזה שיראו דברים סותרים אלו את אלו כי אחר אומרו המה יאבדו שיראה איבוד החלטי איך יאמר כבגד יבלו ואם הוא כי תחלה יבלו ואחר כך יאבדו הוא הפוך. ועוד אומרו תחליפם ויחלופו שיראה שלא יאבדו ולא יבלו כי אם שכלבוש יהיה להם חילוף. וגם ראוי לדעת מה הוא החילוף. וגם נשים לב לבא אל הענין על דבר אשר נתחמצו לבבות ראשונים איך יתכן יבשת ידיו יתברך יצרו והוח חומר עכור איך ידי אלהי עולם היה להן שייכות בחומר עב כזה לייחס הדבר אל מעשה ידיו יתברך ובכלל הדבר מקרא שכתוב ויקח ה' אלהים עפר מן האדמה כו' איזה הדרך ידי ה' תקחנה עפר מן האדמה ויגבלוהו כמ"ש ז"ל כאשה המקשקשת עיסה במים. אמנם לזה נשית לב איך אדם שמחומר קורץ היה זך עד שטענו בו מלאכי השרת שרצו לומר לפניו קדוש לולא ה' צבאות הפיל עליו תרדמה כמ"ש ז''ל וכן ארז"ל תפוח עקבו של אדם היה מכהה גלגל חמה. אך הנה אין ספק כי כשברא הוא יתברך ארץ ושמים זכאי האיכות היו ועל כן יבשת ידיו יצרו ויובן בזה מאז"ל לקח הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד כו' וממנו נעשה הארץ כאשר מבואר אצלנו במקומו בס"ד כי על כן נאמר תוציא הארץ ולא נאמר תצא מן הארץ וע"כ ידיו יתברך צברו עפר מן האדמה וגבלוהו ועשו את האדם זך ובהיר כי היה חומרו מעין לבוש אשר יתלבש אחד ממלאכי השרת בבואו אל העולם הזה ויראה כדמות איש לרואה אותו אך כאשר חטא אדם ונתקללה האדמה על ידי השראת כחות הטומאה בה ונתעכרה עד היותה כאשר היא עתה ונתעכב גם חומר אדם ואשתו וכל יוצאי ירכו עד גדר איכות אשר הם עתה והוא טעם אשר הוצרך היות מות בעולם ליטהר וללבן בכור הארץ זוהמת נפש אשר היא עכירות האדם וסבתו כמדובר במקומו וגם השמים הם עולם הגלגלים אשר הם גשמיים גם בהם שלט כח החיצוני להלבישם עכירות גשמי תחת הגשמיות הדק קרוב אל הרוחניות שהיה בהם והן הם דברי הכתובים האלו והוא כי אחר תלונת איש הישראלי אשר בגלות החיל הזה על אשר נודע אליו הקבץ עמים יחדו לעבוד את ה' לעתיד לבא בבית השלישי ב"ב ויתחמץ לבבו באמרו אלי אל תעלני בחצי ימי כו' שהוא כי מדאגה מדבר היות לאומות חלק באלהי ישראל היה לישראל כמות אמר עתה כמשלים דבריו למה תקבל גוים יבאו לעבוד את ה' לימות המשיח והלא לא מצד הארץ והשמים אשר יהיו זכים וברי האיכות ולא מצד היותך שוכן אתנו ובארצנו יאות יהיה לאומות עמנו חלק בה' אלהינו בארצנו כי הלא הארץ ושמים הם זכים וקיימים מהעמים הנזכרים כי הלא גם כי הארץ היא עכורה עתה הנה לפנים הארץ יסדת כי היתה בעלת איכות ראוי להיות מתייסדת על ידך וזהו לפנים הארץ יסדת וגם השמים הם הגלגלים הגשמיים מעשה ידיך שמים כי היו לפנים מתייחסים ונאותים להיות מעשה ידיך שהיה דקות גשמיותם מעין רוחניות כי אם שנתעבו בהשרות חיצוניות בם כמדובר: