Commentaire sur Les Psaumes 108:1

שיר. זה המזמור נכתב רובו במזמור כ"ו ושם כתוב כי נאמר זה המזמור בהצותו את ארם נהרים שם פירשנוהו. ושנה אותו הנה לא ידענו למה, ואפשר כי שם נאמר על הענין שזכר ועתה אמר אותו על העתיד ליכך לא זכר בזה מאותו ענין המלחמ' דבר, והפסוקי' אשר שנה בזה שנאמרו באותו המזמור נכון פירושם על קיבוץ הגליות שישובו ישראל למקומם כמו ששבו אל המקומות אשר לקחו מהם מלכי ארם ומה שזכר בפרט אלה המקומות שכם וסכות וגלעד, וזר מן השבטים מנשה ואפרים. לפי שמלכות יוסף תשוב לעתיד תחת מלך יהודה: ומה שזכר מואב פלשת וארם, ואינם במקומותם לימות המשיח שכבר גלו כל האומות ונתערבו אלה באלה ואין היום גוי מיוחד אלא ישראל לבדם רוצה לומר המקומות שהיו בהם מקדם אלו האומות. והנה זה המזמור כולו נאמר פעמים כי מתחילת המזמור עד למען יחלצון ידידיך הוא במזמור נ"ג ומן למען יחלצון ידידיך עד סוף המזמור הוא במזמור ה', אלא שיש ביניהם שינוי מעט במלות שונות והענין אחד, והנה הקודמים נאמרים על דוד עצמו וזה המזמור נאמר על ימות המשיח. ואמר המזמור על לשון בני הגלות ועל לשון מי שהוא מזרע דוד שתהיה לו המלוכה:

שיר מזמור לדוד נכון לבי כו' הנה על שני הפכים הנמצאים במזמורים פעם יאמר מזמור לדוד ופעם לדוד מזמור אמרו חכמי האמת כי לפעמים היה דוד מכין עצמו בעצם ומעורר את הרוח הקדש לבא אליו ופעם היתה שכינה מקדמת ומעוררתו ומכינתו אל הרוח הקדש שהיה רוח צפוני בא ומנשב בכנור כו':

שיר מזמור לדוד, המזמור הזה הוא לקוח משני מזמורים שכבר נאמרו, מן פסוק ב' עד פסוק ז' נאמר בסוף מזמור נ"ז בברחו מפני שאול במערה, שהיה בתכלית היאוש ונושע פתאום, והתעורר כבודו ואור שחרו, ומן פסוק ז' עד סוף המזמור הוא סוף מזמור ס' ששם ספר ג"כ שכלל ישראל היו בתכלית היאוש, ונדמה להם שה' עזבום ופתאום נושעו, ואח"כ חבר שני הענינים למזמור בפני עצמו לזמר לה' על תשועת היחיד ועל תשועת הכלל, ולזכור על ידו הנס שנעשה לו ושנעשה לעמו, ופרטי פרושי הכתובים כתבנו למעלה במקומות הנזכרים, עיי"ש: