Midrash sur Isaïe 61:8

זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה', יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים (תהלים פט, ז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִלּוּ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ קָרְבָּן, לֹא הָיִיתִי אֹמֵר לְמִיכָאֵל שֶׁהוּא אֶצְלִי לְהַקְרִיב לִי קָרְבָּן וּמִמִּי אֲנִי מְבַקֵּשׁ קָרְבָּן, מִיִּשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּלֶחֶם הַפָּנִים, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ (ויקרא כד, ח). וְאוֹמֵר: הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים (מיכה ו, ז). בִּלְעָם הָרָשָׁע הוּא הָיָה סַנֵּגוֹרָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי הָאֻמּוֹת הוּא מְדַבֵּר הַדָּבָר, הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים, בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן (שם). רוֹצֶה הוּא מַה שֶּׁאַתֶּם מַקְרִיבִין לוֹ. לֹא לֹג שֶׁמֶן אַתֶּם מַקְרִיבִין לוֹ אָנוּ מַקְרִיבִין לוֹ רִבֵּי רְבָבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן. מַה הִקְרִיב אַבְרָהָם לְפָנָיו, לֹא אַיִל אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר וְגוֹ' (בראשית כב, יג). אִם רוֹצֶה, אָנוּ מַקְרִיבִין לוֹ אַלְפֵי אֲלָפִים. וּמַה הִקְרִיב אַבְרָהָם, לֹא בְּנוֹ. אֲנִי אַקְרִיב לוֹ בְּנִי וּבִתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי (מיכה ו, ז), זֶה בְּנוֹ. פְּרִי בִּטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי (שם), זֶה בִּתּוֹ. רְאֵה, בִּלְעָם הָרָשָׁע כַּמָּה הָיָה עָרוּם. הִתְחִיל אֹמֵר, אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי (במדבר כג, ד), לֹא אָמַר שֶׁבַע מִזְבְּחוֹת אֶלָּא הַמִּזְבְּחוֹת. אֵלּוּ הֵן, מִשֶּׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד עַכְשָׁו, שֶׁבַע מִזְבְּחוֹת בָּנוּ, וַאֲנִי מַקְרִיב שֶׁבַע כְּנֶגֶד שִׁבְעָתָן. וּמַה הֵן מַקְרִיבִין. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אוֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת (ויקרא כד, ה). כֵּיוָן שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ: רָשָׁע, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה. אָמַר לוֹ: אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי. לְמַה הָיָה אוֹתוֹ רָשָׁע דּוֹמֶה. לְטַבָּח שֶׁהָיָה מוֹכֵר בַּשּׁוּק וְהָיְתָה חֲנוּתוֹ מְלֵאָה בָּשָׂר, וְעָבַר הַלִּיסְטִים וּמִסְתַּכֵּל בַּבָּשָׂר. רָאָה אוֹתוֹ טַבָּח שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּבָּשָׂר. אָמַר לֵיהּ: מָרִי, כְּבָר שָׁלַחְתִּי אַפְסוּגִין לַבַּיִת בְּיַד הָעֶבֶד. כָּךְ בִּלְעָם. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּכָאן. אָמַר לֵיהּ: אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פַּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ (במדבר כג, ד). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים. אָמַר לוֹ: הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, פְּרִי בִּטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, אִלּוּ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ קָרְבָּן, הָיִיתִי אֹמֵר לְמִיכָאֵל וּלְגַבְרִיאֵל וְהָיוּ מַקְרִיבִין לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה', יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים (תהלים פט, ז), זֶה בִּלְעָם שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִדָּמוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְנֵי אֵלִים, בִּבְנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁהֵן אֵילֵי הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמְךָ לִפְנֵי שֶׁאֲקַבֵּל קָרְבָּן מִן הָאֻמּוֹת, אֵין אַתָּה יָכֹל. שְׁבוּעָה הִיא, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם (ויקרא כד, ח), תְּנַאי הֵן, שֶׁאֵינִי מְקַבֵּל קָרְבָּן אֶלָּא מִיִּשְׂרָאֵל. לְכָךְ נֶאֱמַר: צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר. וְהָאֻמּוֹת אוֹמְרִים: מַה הוּא כָּךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין וּמַקְטִירִין. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. וּמִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר (שה״ש ח, ה), וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים (שמות יט, ג). דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה', צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קִיְּמוּ מַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְאַחַר כָּךְ זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. לָמָּה, כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה (ישעיה סא, ח) אֲפִלּוּ בְּעוֹלָה. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְהָיָה כִּי יֶחְטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל, וְאַחַר כָּךְ זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. לָמָּה, כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה. אִם בִּקַּשְׁתָּ לְהַקְרִיב קָרְבָּן, לֹא תִּגְזֹל לָאָדָם כְּלוּם. לָמָּה, כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה. וְאֵימָתַי אַתָּה מַעֲלֶה עוֹלָה וַאֲנִי מְקַבְּלָהּ, כְּשֶׁתְּנַקֶּה כַּפֶּיךָ מִן גֶּזֶל. מַה הוּא הַגֶּזֶל. דָּוִד אָמַר, מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב (תהלים כד, ג-ד) זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה, מִי שֶׁהוּא נְקִי כַפַּיִם מִן הַגֶּזֶל, הוּא יַעֲלֶה בְּהַר ה'. וּמִתְּחִלַּת הַקָּרְבָּנוֹת אַתָּה לָמֵד, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אָדָם. לָמָּה אוֹמֵר אָדָם. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁתְּהֵא מַקְרִיב לְפָנַי, תִּהְיֶה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה גּוֹזֵל מֵאַחֵרִים, שֶׁהוּא הָיָה יְחִידִי בָּעוֹלָם, כָּךְ אַתָּה לֹא תִּהְיֶה גּוֹזֵל לִבְרִיָּה. לָמָּה, כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה. דָּבָר אַחֵר, זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ עוֹלָה. שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה. תֵּדַע, מִי שֶׁהָיָה מֵבִיא חַטָּאת, הַכֹּהֵן נוֹטְלָהּ, וְכָךְ הַמִּנְחָה, וְזֶבַח הַשְּׁלָמִים לְבַעֲלֵיהֶן, הָאָשָׁם לַכֹּהֵן. אֲבָל הָעוֹלָה, אֵין בְּרִיָּה טוֹעֵם מִמֶּנָּה, אֶלָּא כֻּלָּהּ עוֹלָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עֶלְיוֹן, לָכֵן נִקְרָא שְׁמָהּ עוֹלָה.

ד"א וידבר ה' וגו', צו את אהרן וגו', זאת תורת העולה. אמר הקב"ה קיימו מה שכתיב למעלה מן הענין, ואחר כך וזאת תורת העולה, למה כי אני ה' אהב משפט שונא גזל בעולה (ישעיה סא ח), אפילו בעולה, מה כתיב למעלה מן הענין, והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל (ויקרא ה כג), ואחר כך זאת תורת העולה, אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם כלום, למה כי אני ה' אהב משפט שונא גזל בעולה, ואימתי אתה מעלה עולה ואני מקבלה, כשתנקה כפיך מן הגזל. אמר דוד מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב (תהלים כד ג ד), ומתחילת הקרבנות אתה למד, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן (ויקרא א ב) למה נאמר אדם, אלא אמר הקב"ה כשתהא מקריב לפני תהא כאדם הראשון, שלא היה גוזל מאחרים, שהוא היה יחידי בעולם, כך אתה לא תהא גוזל מן הבריות, למה כי אני ה' אהב משפט שונא גזל בעולה.

ד"א צו את אהרן. אמר הקב"ה למשה אמור לבני ישראל שיקיימו מה שכתוב למעלה מן הענין, ואחר כך זאת תורת העולה, למה כי ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה (ישעי' סא ח), מה כתיב למעלה, והיה כי יחטא ואשם, והשיב את הגזלה אשר גזל (ויקרא ה כג), ואחר כך זאת תורת העולה, אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם, למה כי ה' אוהב משפט [שונא גזל בעולה], ואפילו בעולה, ואימתי אתה מעלה עולה ואני מקבלה, כשתנקה כפך מן הגזל, לכך דוד אמר מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים (תהלים כד ג ד), מתחלת הקרבנות אתה למד. [דכתיב] דבר אל בני ישראל אדם כי יקריב מכם קרבן (ויקרא א ב). ולמה נאמר אדם. אלא אמר הקב"ה כשתקריב לפני תהא כאדם הראשון, כדרך שלא היה אדם גוזל מאחרים, מפני שהיה לעצמו, כך אתה לא תקריב גזל, למה כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל: