Quotation_auto sur Les Psaumes 102:28

ואם תרצה להכנס בהיכל המלך פנימה. ולשים בסלע קנך בדעת ובחכמה. ולעלות בין ככבי עש וכימה. ולפרוץ בארבע רוחות צפונה ומזרחה נגבה וימה. ויזרח עליך אור ה' כלבנה וכחמה. ולהגיע אל השערה ולא תחטיא. אפילו כמלוא נימא. ותשמח כעל כל הון וכמוצא סימא. בהיותך עם ה' אחוז בחבלי בוץ ורקמה. הוא סולם מוצב ארצה. וראשו מגיע השמימה. תמצא שמרע"ה רצה להודיע להש"י שאע"פ שראובן חטא. שיש לו לעבור על פשעו ולכפר חטאתו מכח ההכרח. לפי שידוע שעם ישראל קשורים בשם ודבקים בו עד שהם כמו חלק ה'. וזהו ואתם הדבקים בה' אלהיכם. וכמו שאמרו ויקרא לו אל אלהי ישראל. עד שלסבת זה א"א שזרע ישראל יכלו מן העולם. כאומרו ואותך לא אעשה כלה. וכן אמר אני ה' לא שניתי ואתם בני ישראל לא כליתם. מה טעם לא שניתי וגו'. וכן אמר המשורר המה יאבדו וגו' ואתה הוא ושנותיך לא יתמו. וא"כ אחר שאתה קיים בלי שינוי בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון. לעד לעולם כמו שאתה קיים לעולם. ולכן אמרו שהשכינה בישראל צור גבוה. וזהו אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם. וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל שם. ולז"א אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב זה שמי לעולם וגו'. לרמוז שלעולם יקרא שמו עלינו ויאסוף חרפתינו. לפי שעם ישראל דבקים בשם ה'. ואחוזים בסוד המרכבה בשם ע"ב אותיות בסוד י"ב שבטי ישראל ובסוד י"ב חותמות. הם י"ב אותיות של שם יהו"ה אדונ"י אהי"ה. ובסוד י"ב גבולי אלכסון. וזהו ה' בם סיני בקדש. עד שלסבת זה אמר יהושע והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול. ואיך אמר זה והלא ה' מלך עולם ועד אפילו שיאבדו גוים מארצו. אבל סודו ידוע כי אחר שישראל קשורים בשם ה' בסוד המרכבה. אם יכריתו שמנו מן הארץ. מה יעשה לשמו הגדול האחוז והקשור בנו בסבת י"ב שבטי ישראל. עד שלזה אמר שבטי יה עדות לישראל לעד לעולם ולא ישכח זכרם. ולזה תמצא באליהו כשהקים י"ב אבנים למספר שבטי בנ"י. אמר שם אשר [היה דבר] ה' אליו [לאמר] ישראל יהיה שמך. לרמוז כי בסבת י"ב שבטי ישראל אמר ה' אליו ישראל יהיה שמך לעד לעולם. וכמו שא"א שם ה' להיות נשכח. כך א"א לשם ישראל להיות נשכח ונעקר מן העולם. עד שלזה אמרו בתעניות ובחגיגה מאי כי כד' רוחות השמים פירשתי אתכם. אילימא דבדרינהו לד' רוחי עלמא. בד' רוחות מבעי ליה. מאי כי כד' רוחות. כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל. לרמוז כי ד' רוחות הם כנגד ד' אותיות השם. ולכן אמרו האבות הם הם המרכבה. לפי שהם אחוזים בשם ה' בסוד המרכבה. ולזה תמצא בתפילת שבת שסדרו בתפילת יוצר אלפא ביתא גדולה. כמו שתקנו ביוצר בתפילת החול אלפא ביתא קטנה. אל ברוך גדול דיעה הכין. אבל בתפילת שבת תקנו בב' אותיות ראשונות ה' ה' תיבות אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך בפי כל הנשמה. והי"ח אותיות האמצעיות יש בכל אחד מהם ד' ד' תיבות כזה גודלו וטובו מלא עולם. והשני אותיות האחרונות יש בכל אחת מהן ששה ששה תיבות כזה. שבח יתנו לו כל צבא מרום תפארת וגדולה וכו'. והענין הזה לרמוז איך ישראל קשורים בסוד שמו של הקב"ה ובסוד המרכבה. וזהו בסוד האלפא ביתא שהיא עשרים ושתים אותיות בסוד בך יברך ישראל. ובסוד נגילה ונשמחה בך בשמך ובתורתך. ולכן שתי אותיות הראשונות יש בהן עשר עשר תיבות. למנין שמו של הקב"ה שהם עשר ספירות. שהם קשורות כשלהבת קשורה בגחלת. והשמנה עשרה אותיות האחרות בכל אחת יש ארבע תיבות. ארבע פעמים שמנה עשר הם שבעים ושתים. למספר שם המפורש של שבעים ושתים היוצא מויסע ויבא ויט. כנגד אברהם יצחק ויעקב. וזהו האבות הם הם המרכבה. ושם יהו"ה מתגלגל בצירופו שבעים ושנים. באופן שבזה ישראל קשורים בשם ה' בסוד המרכבה. ולכן שתי אותיות האחרונות יש בהן שנים עשר תיבות למספר שבטי בני ישראל. באופן שישראל קשורים ואחוזים בסוד שמו בסוד עשר ספירות. וכן קשורים בסוד המרכבה של ע"ב. וכל זה למספר שבטי בני ישראל. בענין שישראל קשורים ואחוזים בסוד שמו בסוד עשר ספירות. וכן קשורים בסוד המרכבה של שבעים ושתים. וכל זה למספר שבטי בני ישראל. בענין שישראל אחוזים בהרים גדולים של מעלה. בעניין שההרים ימושו וחסדי מאתך לא ימוש. וזהו חסד השם על יריאיו בענין שלעד לעולם לא יכלו. אחר שהם קשורים בשם ה'. וזהו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול. אחר שהשכינה בישראל צורך גבוה. ואם כן להיות הכסא שלם א"א בלא שנים עשר שבטי ישראל. כי בם מלכותו נראית. ולכן אמר משה לפני הקב"ה ראוי לך שתכניס לראובן במספר שבטי ישראל. בענין שיהיו שנים עשר שבטים. כי באופן אחר יהיה חסרון לא יוכל להמנות. ואחר שאתה נקראת מלך ישראל. להיות מלך שלם. ראוי שיהיו שנים עשר שבטים. וזהו ויהי בישורון מלך. אימתי בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ושלא יחסר אחד מהם. ואם (כן יחי יהיה) [יחסר אחד] במספר השבטים א"א שיהיה הכסא שלם. וזאת ליהודה ויאמר. כלומר זה בעצמו אני אומר על יהודה. שאע"פ שחטא. אל עמו תביאנו. בענין שיהיה נכלל במספר עמו שהם י"ב שבטי ישראל. שאם לא כן יהיה המנין חסר. וא"א להתקיים העולם. כי לכן הם י"ב חדשים בשנה כנגד י"ב שבטי ישראל וכנגד י"ב אותיות השם וי"ב גבולי אלכסון וי"ב חותמות. וכל זה להודיע לנו גדולת משה שהיה רועה נאמן וידע לרצות בוראו. לפי שידע שראובן ויהודה היו כמעט מרוחקים מהשם. ורצה להקריבם בדברי רצוי ושבח. ואמר שהיה דבר ראוי לו יתברך שיהיה ראובן במספר השבטים. עד שהשם אמר ואל ימות. וכן ביהודה באופן שברוב עם הדרת מלך. וזהו ויהי בישורון מלך. וא"כ יחי ראובן וכן וזאת ליהודה. וזה קישור נפלא באלו הפסוקים בענין שכל זה האריכות אינו אלא בשביל ראובן ויהודה כמו שכתבתי. וזאת הפרשה כמעט היא מבוארת ומפורשת בפ' ויצא ובפ' ויחי ולכן אקצר בה בעזרת האל יתברך: