שם משמואל
אחר הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה וברש"י שהי' אברהם מהרהר אולי הי' בני שחוט כבר הי' הולך בלי בנים הי' לי להשיאו מבנות ענר אשכול וממרא בשרו הקב"ה שנולדה רבקה בת זוגו, וכבר פרשנו שאאע"ה תלה החסרון בעצמו שלא נשחט בעבור שהי' הולך בלי בנים ולולא זה הי' נשחט והי' מצטער ע"ז, וכאשר נתבונן בדבר מכאן נראה מעלת אברהם ואהבתו את הש"י יותר מכל מעשה העקידה, כמובן למשכיל, ויש לומר שהרהור הלז פעל שנולדה רבקה בת זוגו, ומעשה העקידה פעל שהשיג יצחק נשמה מצד הדכורא, ומן הרהור הזה שהי' התגלות עומקא דלבא של אברהם נמשכה נשמת רבקה שהיתה טמונה בעומק בקליפת בתואל ולבן, ויצאה לאור באור החיים, והבן: