שם משמואל
יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך, יש לדקדק שבכתוב זה לא נאמר עבדות אלא בעמים אבל באחיך לא כתב לשון עבדות אלא גביר והשתחוי', ומובן ששני ענינים שונים המה, שלשון עבדות הוא כשאין לו מציאות בפ"ע ומה שקנה עבד קנה רבו, וגביר והשתחוי' שייך גם לאיש המעלה כמו איש אלקים קדוש וחכם מופלג שהוא גביר על זולתו ואפי' סתם עשיר גדול נקרא בלשון בני אדם גביר, והשתחואה מצינו השתחוואת הכבוד כמו אברהם לבני חת, ולפי"ז משמעית הכתוב שעמים שהם כל אוה"ע נותן לו לעבדים והוא אדון להם, אבל אחיו לא נותן לו לעבדים אלא שיש לו מעלה עליהם וישתחוו לו השתחואת הכבוד, וכן מצאתי באור החיים שדקדק בפסוק הוה גביר לאחיך פי' אחיו ממש, אל יהי' לו עבד אלא שיהא הוא גביר לו עכ"ל, וכן כשסיפר יצחק לעשו את הברכה שברך את יעקב סיפר נמי באותו סגנון הן גביר שמתיו לך שעליו לא יהי' אלא גביר לבד אבל את כל אחיך זולתך נתתי לו לעבדים, אך אחר שכתוב וישא עשו קולו ויבך אמר לו יצחק ואת אחיך תעבוד הנה נתן לו גם עבדות אתמהה שתחת אשר בא לברכו הוסיף לו קללה לעשותו עבד: