שם משמואל
ויתן לך האלקים פירש"י בדין, אם ראוי לך יתן לך ואם לאו לא יתן לך וצריכין להבין דאם בדין מגיע לו מה צורך לברכה, ונראה דאין הפי' שיגיע לו בדין רק שיהי' ראוי לקבל הברכות היינו דהברכות לא יקלקלו אותו כדרך מה שכתוב פן אשבע וכחשתי, וישמן ושרון ויבעט, וזה שדייק רש"י אם ראוי "לך" לא אם יגיע לך, אבל בנכרי כדי שלא יהי' חילול ה' אין משגיחין ע"ז, ואף אינו ראוי נותנין לו ע"כ, ואף אם יהי' העושר שמור לבעליו לרעתו והבן:
שם משמואל
ויתן לך אלקים מטל השמים וגו' כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה אמר שהברכה הי' שיתן לו אלקית בכל דבר עכת"ד, ויש לבאר דבריו דידוע מ"ש הרח"ו בשער הקדושה שבכל דבר שבעולם מלובש בו אלקית י"ד אותיות הוי' והדברים עתיקים, אך חומר הדבר וגופו מכסה על האלקית שבו עד שאינו נרגש, וכן כל ענינים גשמים מגשימים את האדם, באשר החיות האלקית שבו הוא בסתר פנים מאד, אבל יש צדיקים שעיניהם פתוחות ורואין בכל דבר את האלקית שבו וחושך החומר לא יחשיך מהם לראות את האלקית שבכל דבר, ולצדיקים האלו אין המאכל מגשם כלל, אדרבה מוסף כח וחיות בעבודת הש"י, וזה הי' ברכת יצחק שיתן לך האלקית מטל השמים וגו' שלא יהי' האלקית כ"כ בהסתר ובהעלם, וממילא לא יגשם כנ"ל:
שם משמואל
ויתן לך האלקים, ברש"י יתן ויחזור ויתן, ויש להבין היד ה' תקצר ליתן בפעם אחת שיהי' בו ברכה שלא יצטרך עוד, ובאיוב אמרו ז"ל דכתיב בי' מעשה ידיו ברכת שלא נטל אדם פרוטה מאיוב ונצרך ליטול ממנו פעם שני', ונראה לפרש עפ"י דברי הרמב"ם פ"ג דאבות משנה ט"ו והכל לפי רוב המעשה, לא לפי גודל אלא לפי רוב למשל אינו דומה מי שיתן למי שראוי אלף זהובים בפעם אחת למי שהתנדב אלף זהובים באלף פעמים שזה כפל מדת התנדבות אלף פעמים ע"ש, ויש לומר עוד בטעמו של דבר עפי"מ שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה ענין מתנת עניים שהעני יש לו מעלה שהוא מדוכא וכתיב אני את דכא, ובאמצעות מתנות עניים הוא מתחבר לעני וקונה ושואב ממנו מעלה זו עכת"ד הצריך לעניננו, והיינו שמתנת עניים איננו רק להשלמת חוסר העני, דאי הכי בודאי מי שנותן אלף פעמים בפעם אחת הוא משלים ביותר, אלא שהכוונה הוא שבאמצעות המתנות יתחבר לעני, וזהו יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב, כי הכוונה הוא החיבור, ולפי"ז מובן שע"י שנתן לעני אלף זהובים בפעם אחת לא התחבר אליו אלא פעם אחת והנותן אלף פעמים הוא התמדת החיבור יותר: