שם משמואל
ויבא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע, ויש להבין למה נצרך לזה אמירה מיוחדת להארמי הזה, ובמדרש פרשה ס"ז ששה דברים משמשין את האדם שלשה ברשותו ושלשה אינן ברשותו וכו' הפה והיד והרגל ברשותו אין בעי הוא לעי באורייתא אין בעי לישנא בישא אין בעי מחרף ומגדף וכו' ובשעה שהוא זוכה הקב"ה עושה אותן שברשותו שלא ברשותו היד ותיבש ידו אשר שלח עליו הפה גם ברוך יהי', ולמה לא סגי לאלום ולסתום פיו שלא יהי' ביכלתו לדבר, ובזוה"ק (קס"ז.) פן תדבר פן תעשה ליעקב רעה מבעי לי', אלא לבן לא רדיף אבתרי' דיעקב בחילא דגוברין לאגחא בי' קרבא דהא חילא דיעקב ובנוי רב מיני' אלא למקטלי' בפומי' ולשיצאה כלא וכו', ובזה יש להבין עוד יותר שהרי זה עשרים שנה שהי' בביתו של לבן, ובזוה"ק (קט"ו:) ולבן חכם בחרשין וקוסמים יתיר מכלהו ועם כל דא לא יכיל ביעקב ובעא לאובדא ליעקב בכמה זמנין הה"ד ארמי אובד אבי ועוד שם ואי תימא דלא סליק בידי כלום ויהי לי שור וחמור אינין תרין גורי דונון וכו' ועיין עוד בזוה"ק שם, ובמדרש עם לבן גרתי לבן דהוא רבהון דרמאי יהביתי' בחפתי, וא"כ כחו של יעקב הי' גדול מכחו של לבן, א"כ למה נצרך לאזהרה שלא ידבר עם יעקב מטוב ועד רע: